"לעולם לא אשכח את השידורים בלב הים": מגזין חג | דור המייסדים | חלק ראשון

בתוך לתרנגולים קטן בשכונת התקווה בתל אביב, עם מקל מטאטא המשמש כמעמד למיקרופון וסלוטייפ שמחזיק את הכול ביחד, החלה המהפכה השקטה. גם כאשר השלטונות רדפו אחריהם עד ללב הים, וגם כאשר השוטרים קפצו אחריהם בין גגות של בניינים, האנשים האלו המשיכו לסכן את חייהם פעם אחר פעם כדי להפיץ תורה בעם ישראל.

האנשים האלו היו השדרנים, העורכים, המפיקים, והטכנאים של הרדיו החרדי הראשון בישראל - "דור המייסדים" של ערוץ 2000. הם שידרו במחתרת במסירות נפש שאי אפשר לתאר, כדי שקול התורה לא ייפסק ולו לרגע אחד.

בחג הזה נביא לפניכם את הסיפור שלהם, שהוא הסיפור שלנו. של כולנו.

הרב דוד אלקיים הוא "המוהיקני האחרון של ערוץ 2000", כפי שהוא מכנה את עצמו. הרב אלקיים הגיע בכלל מארצות הברית ונקלע למהפכה התקשורתית הכשרה כמעט במקרה - בגלל "נבואה של אשתו".

"יום אחד אשתי הלכה להרצאה של הרבנית קוק. כשחזרה היא אמרה לי: 'היה שם רב אחד, משה בן לולו, ונראה לי שהוא יהיה החבר הכי טוב שלך'. אמרתי לה: 'מה, את השתגעת? אני לא מכיר אותו בכלל'. חצי שנה עברה ושכחתי מהעניין. יום אחד, הייתי בדרכים, בדיוק בצומת גלילות התחיל השידור ופתאום שמעתי חרדים מדברים ברדיו. למחרת באתי סיפרתי לחבר שלי, הרב קובי לוי: 'קובי, אתה לא תאמין, נפתח ערוץ חרדי!' והוא ענה לי: 'בטח זה חבר שלי מהצבא, משה בן לולו. רק הוא יכול לעשות דברים כאלה'. אמרתי לו: 'את השם הזה אני כבר שומע פעמיים!' למחרת, נסעתי שוב ופתחתי את הרדיו ושמעתי: 'כאן תוכנית נהר אפרסמון, הרב קובי לוי איתכם'. מתברר שהרב בן לולו גייס אותו באותו היום. למחרת הגעתי להיות הטכנאי שלו".

אט־אט הפך הרב אלקיים מטכנאי שידורים, שהידיים שלו רעדו מהתרגשות בשידור הראשון, לאחד השדרנים הוותיקים והאהובים בערוץ.

אז איך נולד הרעיון להקים את ערוץ 2000?
 "אז הרעיון להקים את ערוץ 2000 נולד על ידי איש יקר, הרב פנחס כהן זצוק"ל, שהרב שלו זה היה הצדיק הרב שמעון חירארי, שנתן לו את הרעיון הזה וששלח אותו אל רבי אלעזר אבוחצירא זצוק"ל. וכך הבבא אלעזר, הפך להיות האבא הרוחני של ערוץ 2000".

מה הניע את הרב פנחס זצ"ל?
 "הוא פשוט לא היה יכול לשתוק יותר. הוא הרגיש שהוא חייב להקים ערוץ תורני. מול עינינו ראינו את המהפכה, המאזינים שלנו לא האמינו שיש ערוץ חרדי שקם בישראל, שהולך על פי דעת תורה. זה לא היה לפני כן".

הרב זוכר את השידור הראשון שלו בערוץ?
 "בטח. הייתי אז טכנאי שידורים, עוד לא הייתי שדרן. שכרנו איזה בית עלוב, שבקושי היו בו תנאים, ושם היה איזה משדר קטנטן. כולם חשבו שלפתוח ערוץ זה אולפנים כמו רשת ב', אבל זה לא. כל השידור יצא לכל אזור המרכז ממשדר אחד קטן מאוד, עם קונסולה עלובה ומיקרופון על מקל של מטאטא. זה היה ערוץ 2000 בהתחלה. המאזינים היו בהתלהבות היסטרית ורק חיכו לשידור הראשון. אפילו שלא היינו 'מקצוענים' ולא עברנו קורס שדרנים, כולנו היינו רבנים בראשית דרכנו, אבל עם חזון ברור ועם הרבה אמביציה לעשות מהפכה בישראל. ואז התחילה תקופת האונייה. באותם ימים הייתה רדיפה אחרי הערוצים הפיראטיים החרדיים לדבר ה', והיו עוצרים אנשים ומביאים אותם לחקירות. אז הוחלט לרכוש אונייה ולשדר מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל".

לא פחדתם?
 "היו רגעים של סכנת נפשות כפשוטו. פעם אחת הוזעקתי להציל שדרן יקר שקראו לו הרב יוסף חגי. הוא פשוט קרס באונייה. האונייה כל הזמן מתנדנדת בתוך המים, ומה שקרה, הוא קיבל בחילות עד שהוא נשכב על הרצפה, ולא יכול לעשות כלום. זה היה יום חמישי בלילה. הרב פנחס עליו השלום, התקשר אליי ואמר: 'קח את המכונית שלך וסע לנמל יפו'. שם חיכה לי אבשלום חיפורה, יהודי יקר שהיה מסיע אותנו בסירת הדייגים שלו לאונייה כדי שנשדר. באותו לילה הים היה סוער מאוד, הרבה יותר גרוע מדגל שחור. כל גל בגובה חמישה־שישה מטרים. המשטרה אסרה על סירות דייגים לצאת לדוג. נכנסתי לתוך הסירה הקטנה, כולי בחרדות ופחדים איך נגיע לאונייה. חצי שעה לקח לנו בתוך הים הסוער, עד כדי כך שחשבנו שהסירה תישבר כמה פעמים, אבל בסוף הצלחנו להגיע. את הרב יוסף חגי הורדנו בקושי, כשהוא חצי גוסס ואני עליתי לשדר כל הלילה. אני לעולם לא אשכח את השידורים בלב ים, זו הייתה סכנת חיים ברמות שאי אפשר לתאר. אלמלא שה' שלח אלינו מלאכים, זה היה נגמר באסון. אבל ה' ראה בטוח חבורת צעירים שמוסרים נפש על זיכוי רבים בשביל עם ישראל ושמר עלינו".

רדיפה מצד הרשויות היו אז דבר שבשגרה?
 "כל הזמן היינו נרדפים, 24 שעות ביממה. תמיד הרגשנו בסכנה. לכל השדרנים בערוץ היו אז תיקים במשטרה, אני נשארתי היחיד שהיה יכול לשדר. התקשר אליי הרב הצדיק משה בן לולו, שניהל אז את הערוץ, ואמר לי: 'רבי דוד, לא אכפת לי מה אתה משדר, העיקר תחזיק את הערוץ בחיים'. הייתי משדר כל יום 16 שעות. הייתי מסיים ספרים שלמים. עם הזמן התנאים השתפרו ועברנו לשדר בבית של יהודי בשם אדוארד, שמאוד אהב את הערוץ שלנו, הוא גר בקומה שמינית, וככה הצלחנו לשדר יותר רחוק. יום אחד הגעתי לשידור שלי ופתאום ראיתי כוח של יותר מ־100 שוטרים ואנשי כוחות הביטחון, שעשו פשיטה על הרדיו. הם תפסו את אבי רוזן, שלימים נהיה מנכ"ל רדיו 'קול חי', באמצע שידור. פעם אחת, היה לנו אולפן ליד כפר שלם, והמשדר היה על בניין לא רחוק, ובאמצע השידור קלטנו שמישהו חיבל לנו במשדר. מתברר שהשוטרים כבר היו על הגג, תפסו את המשדר, אבל עכשיו הם רוצים למצוא את האולפן. המזל שלנו ש'קברנו' את החוטים בעומק 50 מטר מתחת לאדמה וככה ברחנו מהאולפן והצלחנו להתחמק. כל הזמן רדפו אחרינו".

עם כל השינויים האלו, איך המאזינים ידעו מה התדר?
 "היו מתקשרים מיד אחרי שהמשטרה הייתה מורידה את השידור. 'אני לא שומע את הערוץ! מה קרה?' היינו מעדכנים אותם לאיזה תדר אחר עברנו".

ואז התחילה הנפילה. רדיפות השלטון הצליחו, מעשרות אלפי מאזינים קבועים - רק אלפים בודדים הצליחו לקלוט את השידורים. "זה פגע במורל של כולנו. לאף אחד לא היה מצב רוח. היו כאלו שאמרו: 'בטח רק הדולפינים בים מאזינים לנו'. התחושה הזו תפסה את כולם בערוץ, מהגדול עד הקטן".

מתי הייתה נקודת המפנה?
 "ברגע שנפתח הטלמרקטינג של הערוץ. מהיום שקמה המחלקה הזו, הערוץ הלך וגדל. בתקופה האחרונה אנחנו מרגישים שאנו חוזרים - ובגדול".

אבל בכל זאת, עולם המדיה והדיגיטל זה לא אותו עולם שהכרתם.
 "זה עולם אחר לגמרי. בתור שדרן רדיו, הייתי יכול לבחוש את הקפה שלי, הייתי יכול להשתיק רגע אחד את המיקרופון ולברך 'שהכול נהיה בדברו', לגרד באוזן או לגרד באף. למה? כי אף אחד לא רואה אותי. פתאום אתה מול מצלמה לפעמים חצי שעה ושעה. הרגשנו שאנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש. אבל ברגע שאתה מבין שכל המטרה של הערוץ הקדוש הזה היא להביא גאולה לעם ישראל - אתה צולח את כל האתגרים".

איזה חלום הגשמת שלא האמנת שיקרה בערוץ 2000?
 "אחד החלומות הכי יפים שהגשמתי הוא להרצות בפני 40 אלף - 50 אלף מאזינים וצופים. יותר מרבי עקיבא שהיה לו עשרים וארבעה אלף תלמידים, זה בשבילי הגשמת חלום שאפילו לא חלמתי עליו".

עד כמה הייתה עמוקה המעורבות והתמיכה של הבבא אלעזר זצ"ל?
 "רבי אלעזר היה מנהל הכול בשלט רחוק. הוא היה קובע מי ישדר ומי לא. הרב לא היה מכיר את השדרנים, רק היו מראים לו תמונות, והוא ברוח קודשו היה מחליט. פעם אחת, הוא הודיע: 'תגידו לרב דוד אלקיים שיעזוב את ערוץ 2000. לא רוצה אותו'. סילקו אותי. אף אחד, גם המנהלים, לא ידעו למה. אבל הרב לא אומר כלום. חודש אחרי שסולקתי, קיבלתי שושנה מאוד חמורה. לך תדע מה הרב ראה, ואיזה דינים הרב ניתק לי על ידי ההלבנת פנים הזאת. אחרי ששכבתי שכבתי חודש במיטה, אנטיביוטיקות כל היום. הגיע הרב ניסים יגן, והלכתי אליו לקבלת קהל. הרב שאל אותי: 'רבי דוד, למה הפנים שלך נפולות?' אמרתי לו: "הרב, אל תשאל. הבבא אלעזר סילק אותי מהערוץ, ואני לא יודע למה. הרב יגן התחיל לצחוק, ואמר לי: 'תקשיב, אין לי רשות לגלות לך למה, אבל אני אגיד לך שבעוד שלושה שבועות הוא יחזיר אותך בכבוד גדול'. חלפו שלושה שבועות, זה היה הילולת הרמב"ם ורבנו יעקב אבוחצירא זיע"א, ורבי אלעזר עשה הילולה גדולה בבאר שבע. הרב ביקש מהשמש שלו שיתקשר אליי שאבוא להילולה. הגעתי לשם, זרקתי את עצמי על הרב ובכיתי. הרב חיבק אותי ונישק אותי ואמר: 'אני אוהב אותך'. וככה זה יסתיים".

מה המסר שלך לדור הבא של ערוץ 2000?
 "בורא העולם ריחם עלינו ונתן לנו את ערוץ 2000 שמקרב נשמות תועות לאבא שבשמיים. ולכן צריך להגיד 'מזמור לתודה' על ערוץ 2000 מהבוקר עד הלילה. עלינו תמיד לשים מול העיניים את ההלכה הראשונה בשולחן ערוך: 'שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד'. כשאתה רואה את הקב"ה ומבין כמה מעלת זיכוי הרבים היא ענקית, אתה מבין את גודל האחריות. צריך להסתכל רק על מטרה אחת: איך אני מוציא דברים מהלב ומכניס אותם ללב של עם ישראל ומקרב אותם לאבינו שבשמיים".

בעיני הרב אלקיים, הערוץ שהתחיל כ"דבר זמני" ואף חובבני, הפך ל"ישיבה הכי גדולה בעולם", מקום שבו כל שידור הוא הזדמנות להיות הפה של הקדוש ברוך הוא. "הבבא אלעזר אמר שהמשיח ישדר מהמיקרופון של ערוץ 2000. אני כבר מחכה לזה".