ככה מתכוננים לראש השנה, דרך העיניים של הרב אלימלך בידרמן

מי שביקר פעם בקבלת פנים של החופה אצל חסידים יודע: האווירה מיוחדת, מלאה בשירה, שמחה וריקודים. כולם יושבים, שרים ומחייכים. אבל במרכז הכל, למעלה, נמצא החתן - ובוכה. הוא מתפלל, מתמסר, מתחנן על חייו, על ביתו העתידי ועל משפחתו שתקום בישראל.

הרב אלימלך בידרמן מתאר את הסיטואציה הזו כתרגום אנושי למנהגי תפילה והכנה רוחנית. "החתן יושב שם ובוכה, כזה שבור, דפוק, מסכן," מספר הרב בידרמן, "הוא כל הבעל שמחה כאן, אבל הוא מתחנן שיהיה לו חיים טובים, ושהוא יקים בית נאמן בישראל."

בדיוק כך, מוסיף הרב, מתקיימת גם ההכנה לרגלי השנה החדשה. אדם שמתפלל באלול - החודש שלפני ראש השנה - מתכונן מראש, מודע לשנה הקרבה, מתחנן על שנה טובה, חיים ארוכים ובריאות. כמו החתן לפני החופה, הוא נמצא במצב של עמידה בפני הגבוה, עם כל הלב, בתפילה כנה ורגשית.

הרב בידרמן מדגיש: "גם כשאנחנו רואים שמחה סביבנו, צריך לזכור את העומק הרוחני, את הבכיות והכיסופים הפנימיים, את הרצון האמיתי לחיים טובים, ליצירת בית נאמן ולהצלחה רוחנית."

למעשה, כפי שהרב מציין, רגעי השמחה והציפייה הם גם הזדמנות למחשבה פנימית ולהתכוננות לקראת השנה החדשה - לא רק בחגיגה החיצונית, אלא בלב, בתפילה ובכיסופים לאמיתות הרוחניות של האדם.