מרגישים אדישים בכניסת אלול? הרב זמיר כהן מזהיר: זו עלולה להיות קריאת השכמה

לקראת ימי הרחמים והסליחות נשא הרב זמיר כהן דברי התעוררות על התחושות הפנימיות שמלוות את האדם עם כניסת חודש אלול. בדבריו עמד הרב על כך שכאשר יהודי חש אדישות לנוכח עוצמת הימים הדבר עלול להעיד על ריחוק רוחני ועל קיומה של מחיצה שמסתירה ממנו את האור.

לדבריו, עצם העובדה שאדם נשאר אדיש גם כאשר מתקרבים הימים הנוראים ראש השנה ויום הכיפורים, היא תמרור אזהרה. מצב כזה, הסביר הרב, נובע לא אחת מהצטברות של עוונות, תאוות והרגלים שמרחיקים את האדם ממקור חיותו. כמו שכתוב בישעיה, עוונותיכם הבדילו ביניכם ובין אלוקיכם. כאשר האדם עטוף בגשמיות, עסוק רק בענייני העולם הזה, קשה לו להרגיש את גודל השעה, אמר.

לבנות מחדש את הרגישות

כדי לשוב למקום של רגישות רוחנית, הרב כהן המליץ להתחיל קודם כול מקבלת עקרונית של דרך התשובה. אדם צריך לשבת עם עצמו, להכיר בטעויות שעשה, להתחרט, ולקבל על עצמו התחלה מחודשת. לא מתוך שאיפה להיות מלאך, אלא מתוך חתירה כנה למצות את מה שביכולתו כעת.

ההתקדמות, לדבריו, איננה פתאומית אלא תהליך מדורג. כמו אדם שמטפס על סולם, אי אפשר לדלג ישר לראש. אם יקפוץ, יפול וישבור את עצמו. אבל כשהוא עולה שלב אחר שלב, כל מדרגה נוספת בונה אותו, מחזקת אותו, עד שהוא מגיע למקום הגבוה באמת.

הצדיק קם גם כשהוא נופל

בהמשך דבריו הביא הרב כהן את דברי העידוד מתוך מכתבו של הרב יצחק הוטנר לתלמיד שביקש עזרה בשעת משבר. במכתב הנודע מבאר הרב הוטנר את עומק הפסוק "שבע ייפול צדיק וקם". לדבריו, אין כוונת הכתוב לומר שהצדיק נופל למרות שהוא צדיק, אלא שדווקא מתוך הנפילות הוא קם. הנפילה איננה ניגוד לצדקותו, היא חלק מתהליך ההתרוממות.

הטיפשים חושבים שהכוונה היא שגם אם נפל הוא מצליח לקום, כתב הרב הוטנר, אבל החכם מבין שהצדיק הופך לצדיק מתוך אותן נפילות, דרך העבודה על עצמו, דרך ההתמודדות, דרך ההחלטה שלא להישאר למטה.

אלול כהזדמנות לבנייה פנימית

הרב כהן סיכם את דבריו בקריאה מעשית, לקחת את תקופת אלול ברצינות ולראות בה מסלול מעבר רוחני. זו תקופה שיכולה להעלות את האדם מדרגה אחת למקום אחר לגמרי. אם הוא יחליט לא לוותר לעצמו, לא לאפשר ליום אחד לחמוק בלי משמעות, הוא יגלה שהימים האלו בונים אותו.

לדבריו, אדם שעומד על עמדתו הרוחנית גם כאשר הוא נופל אך ממשיך להילחם ולתקן, כבר נחשב לצדיק. לא בזכות המדרגה שאליה הגיע בפועל, אלא בזכות הרצון והמאמץ שלא להיכנע לייאוש.