"הדלת הזאת כבר ארבעים שנה לא נסגרה": הסיפור המרגש על הרב שלמה קורח זצ"ל

הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, רבה של בני ברק ופוסק הדור בקרב יהדות תימן, היה אחד מגדולי התורה וההלכה בדור האחרון. למדנותו העמוקה, פסיקותיו הבהירות והשפעתו העצומה על בני עדתו הפכו אותו לעמוד הוראה מרכזי בארץ הקודש. אבל מי שנכנס ללשכתו, גילה מיד משהו נוסף - לא רק גדלות בתורה, אלא בעיקר לב פתוח, ענווה נדירה ופשטות אמיתית.

פעם אחת נכנס אדם ללשכתו בענייני ציבור. כהרגלו, סגר את הדלת מאחוריו. הרב סימן לו מיד לפתוח אותה מחדש. האיש הביט בו בתמיהה - ואז באה התשובה הפשוטה, שנאמרה בחיוך:
"הדלת הזאת - כבר ארבעים שנה לא נסגרה."

משפט אחד, אבל מאחוריו עומד עולם שלם. במשך עשרות שנים, הרב לא הסכים לסגור את הדלת. זה לא היה גחמה טכנית, אלא דרך חיים

הדלת הפתוחה ביטאה את מהותו של הרב - קבלה לכל יהודי בכל עת. כל מי שדפק על דלתו, גם בשעות לא שגרתיות, התקבל בחיוך. גם כשבני משפחתו ותלמידיו ביקשו להגביל את שעות קבלת הקהל, בפועל - אם מישהו הגיע ודפק, הרב פשוט לא היה מסוגל שלא לפתוח.

בעולם שבו רבים סוגרים דלתות, נועלים לבבות ומעדיפים פרטיות על פני קרבה - הסיפור של הרב קורח מזכיר עד כמה חשובה דלת פתוחה. לא רק בלשכת רב, אלא גם בבית, במשפחה, עם החברים. כל אחד יכול לשאול את עצמו: האם יש לי "דלת פתוחה" לאחרים? האם אני מקבל את הילד שלי, את השכן שלי, את החבר שבא לשתף - באותה פשטות ובאותו חום?

כך נראית שליחות אמיתית. כך נראה רב בישראל - גדול בתורה, בענווה, בפשטות ובאהבת ישראל.