הרב אורי זוהר זצ"ל: "הקדוש ברוך הוא לא חרדי - הוא אבא של כל יהודי"

לכל אחד יש רגעים שהוא רוצה לפרוק, לדבר, לשתף. יש מי שמוצאים את המקום הזה מול חבר קרוב, אחרים מול בן משפחה. אבל יש אפשרות עמוקה ומיוחדת יותר - לשפוך את הלב מול בורא עולם.

הפסוק אומר: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". הכוונה היא לא לתפילה מלוטשת או עם נוסח קבוע, אלא לדבר בפשטות. להגיד את האמת: "קשה לי, אין לי כוח, לא מתחשק לי". גם עם מילים כאלה אפשר לפנות אליו.

כאן חשוב להזכיר דבר יסודי: הקדוש ברוך הוא לא חרדי. הוא לא שייך ללבוש מסוים או לזרם כזה או אחר. הוא לא מוגדר בכובע ובחליפה. הוא בורא של כולם, של כל יהודי באשר הוא, וגם של כל פרט קטן בעולם - "מקרני ראמים ועד ביצי כינים". אין מציאות מחוץ להשגחתו, ואין אדם מחוץ לאהבתו.

העיקר הוא לדבר מעומק הלב. לא להסתפק בניסיון חד־פעמי ולהגיד "התפללתי שלוש פעמים וזה לא עזר". צריך התמדה. כמו שאדם אוכל כל יום כדי להתחזק, כך גם התפילה היא לחם חוק יומיומי. אפשר פעם אחת, פעמיים, עשר - כל אחד לפי יכולתו. כל פנייה כזו יוצרת תיקון עצום ומחברת אותנו מחדש לאבא שבשמיים.

הקב"ה שומע תמיד, ואין בעולם אבא שאוהב אותנו יותר ממנו. לכן אין צורך להסתיר. אפשר לספר על כל קושי, כל כאב, גם על הדברים הקטנים שנראים שולייים. מבחינתו, הכול חשוב.

התשובות לא תמיד מגיעות מיד. לפעמים הן מופיעות דרך השכל, לפעמים דרך הלב, ולפעמים באמצעות מקרה שמתרחש בחיים. צריך להיות ערניים כדי לקלוט את האותות. זה לא תהליך מהיר - לא יום ולא יומיים - אבל עם התמדה, אין כוח בעולם שיכול למנוע מהאדם למצוא ישועה.

יותר מזה, לא רק שהצרות מתרחקות, אלא שהן עצמן הופכות לטובה גדולה. מתוך החושך צומח אור חדש, והאדם מגלה עד כמה הקב"ה אוהב אותו ודואג לו. דווקא מתוך הקושי מגיעה ההבנה העמוקה ביותר - שמה שנראה כמכשול, יכול להפוך לנקודת האור הגדולה ביותר.

המסקנה פשוטה: לדבר עם ה'. לא בהכרח בנוסח קבוע, אלא בשיחה אישית, אמיתית, מהלב. להתמיד בזה יום אחרי יום. זו הדרך הבטוחה ללכת בה, גם אם לאט, גם אם צעד־צעד. בסופו של דבר - היא מקרבת אותנו לאבא שבשמיים וממלאת את החיים בטוב.