נכנס למפלים בשביל סרטון ונסחף למוות מול עיני חבריו

רגעים. לפעמים זה כל מה שצריך. מבט למצלמה, חיוך קטן, צעד אחד יותר מדי והחיים פשוט נשטפים.

סאגאר טודו, צעיר הודי בן עשרים ושתיים, הגיע עם חבריו אל המפלים השוצפים במדינת אודישה שבדרום הודו. המקום יפהפה אך מסוכן, והפך לאחרונה לאתר מבוקש לצילומי סרטונים לרשתות. גם טודו רצה לתעד רגע. אולי קליפ שימשוך תשומת לב, אולי תמונה שתעשה רושם. רק שנייה אחת של אומץ ואולי גם קצת גאווה.

אבל המים, שלא מתחשבים בלחץ חברתי או בכפתורי שיתוף, פעלו בעוצמה משלהם. בעוד חבריו עומדים על הסלעים ומצלמים, נכנס טודו לשוליים הרדודים. ואז, בשבריר שנייה, נשאב פנימה. זרם אחד, גל אחד, ולפתע הכל נעלם.

הוא נסחף ונעלם בעיני חבריו ההמומים, שלא הצליחו להושיט יד. כעבור זמן קצר נמצאה גופתו במורד הנהר, ללא רוח חיים.

המקרה כולו תועד במצלמות ופורסם ברשתות החברתיות. הסרטון טלטל את הציבור בהודו והפך לסמל טרגי של דור שמרגיש שהוא צריך להוכיח משהו לעולם. טודו לא היה מטפס הרים ולא רודף ריגושים. רק בחור צעיר שחיפש שנייה אחת של "להיות מישהו".

אבל המציאות הכואבת מזכירה לכולנו: אין סרטון ששווה חיים. אין לייק בעולם ששווה דמעה של אם ששומעת שהבן שלה לא יחזור הביתה.

חז"ל אמרו: "איזהו חכם הרואה את הנולד". אך בעידן שבו הכול מתועד לעין הציבור, לא תמיד רואים מה מסתתר רגע אחרי הפריים.

ולפעמים, דווקא מתוך כאב נולדת ההבנה. שמי שאתה באמת שווה הרבה יותר ממי שאתה מנסה להיראות.