רבי אלימלך בידרמן: המזמורים שנאמרים בימים הנוראים ומבטיחים סייעתא דשמיא

לקראת חודש אלול, ישנם מנהגים שנפוצים אצל מי שמבקש לנצל את הזמן לחיזוק ותשובה. אחד מהם הוא אמירת מזמורים מסוימים בתהילים, שנחשבים לבעלי משמעות מיוחדת בימים אלו.

בין המזמורים שמוזכרים, מופיע מזמור קמ"ג. הסיבה לאמירתו כך מובא נעוצה בפסוק: "אל תבוא במשפט את עבדך". בתקופה שבה האדם עומד למשפט בשמים, זו בקשה שמבטאת ענווה והכרה בכך שאי אפשר לעמוד בדין  אלא אם כן הקב"ה נוהג עמנו ברחמים.

גם מזמור נ"א, רבנו יונה מכנה אותו "מזמור התשובה". פרק זה נכתב על ידי דוד המלך לאחר מעשה בת שבע, והוא מבטא את עומק תחושת החרטה והכמיהה לתיקון. הפסוק "אל תשליכני מלפניך, ורוח קדשך אל תקח ממני " חוזר ונאמר אצל רבים בתקופה הזו.

במכתב של רבי דוד הלחמי מתלמידי חכמי לובלין מצוין מכתב שנמצא אצלו מרבי מאיר שפירא (מייסד הדף היומי) מארץ הגולה. במכתבו, פונה הרב שפירא אל תלמידי הישיבה בבקשה: לקראת חודש אלול, לצד המזמורים הקבועים שנאמרים, להוסיף מדי יום את מזמור קי"ט. לדבריו, למזמור זה יש סגולה מיוחדת: הוא מטהר את הנשמה, מביא סייעתא דשמיא בלימוד התורה, ומעלה את האדם ביראת שמיים.

וכמובן מזמור כ"ז: "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא". על פי מנהג האר"י הקדוש, נוהגים לומר אותו מדי יום החל מראש חודש אלול ועד שמחת תורה בוקר צהריים וערב.
הלשון שמובאת בספרים חד משמעית:
"כל האומר מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה, ערב ובוקר, דבר יום ביומו אזי מובטח שמוציא שנותיו בטוב ויערב לו."

לפי הדברים, גם גזירה רעה שכתובה על האדם יכולה להתבטל בזכות אמירת המזמור הזה. הוא מסיר מעל האדם את המקטרגים, מבטל גזירות קשות, ומסייע לו לצאת זכאי בדין.
הכוח שבמילים כך לפי המסורת פועל בבית הדין של מעלה, מבטל קטרוגים, ופותח שערי רחמים.