בין שמיים לארץ: מה קורה בתרדמת?

כמעט עשור חלף מאז התרדמת אליה נכנס ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, ועדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למצבי פגיעה בהכרה. למרות שהרפואה מאפשרת טיפול ושמירה על חולים במצב זה במשך שנים ארוכות, השאלות הגדולות נותרות פתוחות: האם יש סיכוי לחזרה להכרה? האם קיימת פעילות מוחית מתחת לפני השטח? והאם החולה שומע או מרגיש את סביבתו?

תרדמת יכולה להיגרם מטראומה בראש, שבץ, אירוע לב, גידולים, סיבוכים ממחלות, רמות סוכר לא תקינות, חשיפה לרעלים ואף משימוש בסמים או אלכוהול. "אנחנו יודעים היום איך להתנהל בצורה טובה יותר שתביא לתוצאות טובות יותר", אומר ד"ר יצחק בזזינסקי סיני, מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ באיכילוב. "יש דברים שאנחנו משתדלים מאוד להימנע מהם, כי אנחנו יודעים שהם יחמירו את הפגיעה המוחית: למשל ירידה משמעותית בלחץ הדם... העלאת חום יכולה לפגוע גם היא במוח".

לדבריו, בשנים האחרונות פורסמו מחקרים גדולים שבחנו את התועלת שבהתערבות כירורגית להפחתת לחץ תוך-גולגולתי. עם זאת, "אין ספק שרב הנסתר על הגלוי", הוסיף.

אבחנה חשובה נוספת היא בין תרדמת לבין מצב וגטטיבי (הידוע גם כ"צמח"). בתרדמת העיניים סגורות ואין מחזורי ערות ושינה, בעוד שבמצב וגטטיבי העיניים פקוחות - אך מצב זה נחשב חמור יותר מבחינת סיכויי ההתאוששות.

במערכת הבריאות מייחסים חשיבות רבה גם לשיקום הנשימתי. "בשיקום יש לצוות המטפל את הזמן כדי לנסות ולעשות צעדים קטנים בטיפול שאולי בסופו של דבר יובילו לשיפור ושינוי לטובה", מסביר ד"ר לירן שטטלנדר, רופא טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון.

בבית לוינשטיין פועלת מחלקה ייחודית לשיקום חולים במצב הכרה ירוד - יחידה כמעט יחידה בעולם מסוגה. "כ-80 אחוז מהמטופלים עם מצב הכרה מינימלי חוזרים להכרה מלאה במהלך השיקום", אומרת ד"ר אנה אוקסימיטני. "כל מטופל שנמצא במצב הכרה ירוד אנחנו מתייחסים אליו כאל מי ששומע, מרגיש ומבין אותנו, כי אנחנו לא יכולים באמת לדעת".

במחלקה מתארים את הרגע שבו מטופל חוזר להכרה כאירוע מרגש במיוחד. "בן אדם שלא תקשר עם הסביבה כלל ופתאום מתחיל לתקשר... זה מרגש מאוד, עד דמעות", מספרת ד"ר אוקסימיטני.