סגולת "שני-חמישי-שני" של הרבי מזוועהיל שממשיכה לפעול ניסים

רבי גדליהו משה מזוועהיל זצ"ל, האדמו"ר החמישי לבית זוועהיל, מגדולי הצדיקים שפעלו בדור הקודם ונודע כבעל ישועות ומופתים. דמותו האצילית, ענוותנותו ומסירותו לתורה ולחסד הפכו אותו לדמות מופת, ובפרט בזכות הסגולה המפורסמת שהותיר אחריו - "שני-חמישי-שני" - אשר אלפים מעידים עד היום על ישועות שראו בזכותה.

הרבי גדליהו משה נולד ברוסיה ונשאר בה אף כשאביו עלה לארץ ישראל. מסירותו ללימוד התורה הובילה למאסרו בידי השלטון הסובייטי ולגלותו לשבע שנות עבודת פרך בסיביר, שם המשיך לשמור תורה ומצוות במסירות נפש. מסופר כי באחד הימים, כאשר הושלך לבור עונש ללא אוכל במשך שלושה ימים, נפל לפתע לתוכו מזון שהציל את חייו - מעשה אותו פירש בענווה כתוצאה ממשחק חיילים, ולא כנס שמיימי, אף שגדולי הדור אמרו שהיה זה אליהו הנביא בכבודו ובעצמו.

עם פטירת אביו, רבי שלומקה מזוועהיל, בכ"ו באייר תש"ה, ביקשו החסידים כי ייטול את עול האדמו"רות. בתחילה סירב, אך נענה לבסוף כדי לשמר את ישיבת "בית מרדכי - זוועהיל" שהקים אביו. ארבע וחצי שנים בלבד החזיק במשרה, עד שנפטר בכ"ד בחשוון תש"י. מאז, קברו בשייח' באדר בירושלים (סמוך לכנסת) הפך מוקד עלייה לרגל למבקשי ישועות מכל רחבי הארץ והעולם.

סגולת "שני-חמישי-שני" נמסרה מפיו: שלוש עליות רצופות לקבר הצדיק - ביום שני, ביום חמישי, ושוב ביום שני - תפילה מעומק הלב, הדלקת נר, נתינת צדקה והבטחה לפרסם את הישועה לאחר קבלתה. אין ספור עדויות נאספו לאורך השנים: עקרות שנפקדו, זוגות שהקימו בית אחרי שנים של ציפייה, ישועות בפרנסה, בריאות והצלחה. בכניסה למתחם הקבר ניתן לראות פתקאות תחת הכיתוב "הבטחנו לספר", ובהן מתוארים סיפורי מופת מרגשים.

גם כיום, שבעה עשורים וחצי לאחר הסתלקותו, ממשיכים המונים לפקוד את ציונו של הרבי גדליהו משה מזוועהיל, במיוחד סביב יום ההילולא, מתוך אמונה בכוח תפילתו של הצדיק לפעול ישועות ממרומים. רבים מעידים כי הסגולה הבדוקה הזו היא מקור תקווה, אמונה וחיזוק, וממשיכה להוות גשר בין דורות של יהודים המבקשים את רחמי שמים.