מה שווה כל העושר שבעולם - אם בבית אין אושר?

במסע החיים לא חסרים סיפורים על אנשים שכבשו פסגות. הם בנו קריירה, רכשו נכסים, צברו הון. אך דווקא שם, בגובה ההצלחה - איבדו את מה שהכי חשוב: הבית.

הרב עזרא שקלים נוגע בפרשת מטות בנקודה כואבת ועמוקה: מהי באמת הצלחה? ומה חשוב יותר - חשבון הבנק או חשבון הלב?

בני גד ובני ראובן: טעות של סדרי עדיפויות

כאשר בני גד ובני ראובן מבקשים ממשה רבנו להישאר בעבר הירדן, הם מנמקים: "כי מקנה רב לנו". לכן הם מתכננים: קודם נבנה גדרות לצאן, אחר כך ערים לטפנו.

משה רבנו מתקן את סדר הדברים מיד: "בנו לכם ערים לטפכם, וגדרות לצאנכם".
לא ההפך. קודם הבית, אחר כך העסק.

זו לא רק שיחה על חקלאות עתיקה - זו שיחה על חיינו היום.

הבית - המקום שבו נמדדת ההצלחה

הרב שקלים מזכיר: כמה אנשים מצליחים בחוץ - אך מפסידים בפנים. עובדים מהבוקר עד הלילה, בונים בניינים - אך לא בונים קשר עם ילדיהם. קונים נכסים - אך מאבדים את הנכס היקר מכולם: שלום הבית.

ילדים זקוקים לנוכחות. אשה זקוקה לשותף. קשר - זה לא דבר שקורה מעצמו. צריך להשקיע בו.

אשתך כגפן, בניך כשתילי זיתים

כך אומר דוד המלך בתהילים: "אשתך כגפן פוריה... בניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך".
שולחן. חום. קשר. אחדות.

זה עושר. זה אושר.

ומי שדואג לזה - "כה יברך גבר ירא ה'". הברכה האמיתית מתחילה מהבית. משם היא מתפשטת החוצה - לעסקים, לפרנסה, להצלחה.

מסר לדור שלנו

המסר של הרב שקלים ברור: אדם שמצליח להשקיע בבית - יראה ברכה גם מחוץ לבית. ואילו אדם שזונח את הבית לטובת העסקים, מגלה לבסוף שכל ההצלחה - ריקה.

אז נכון, צריך להתפרנס, לעבוד, לדאוג לרכוש. אבל אם זה בא על חשבון הילדים, על חשבון הקשר, על חשבון הנפש - זה הפסד, לא רווח.