915 אלף עובדים שעתיים, מחסור חמור בבניין: כך נראה שוק העבודה של ישראל

למרות האתגרים הכלכליים שהביא עמו מבצע חרבות ברזל, שוק העבודה הישראלי מציג סימני התאוששות חלקית, אם כי לא אחידה. דוח שפורסם השבוע על ידי משרד העבודה לשנת 2024 חושף מגמות חיוביות לצד פערים מעמיקים - גם בין מגזרים, גם בין אזורים, וגם בין קבוצות אוכלוסייה.

שיעור האבטלה בישראל עמד בסוף השנה על 3% בלבד - רמה נמוכה ביותר גם בקנה מידה בינלאומי - אך שיעור התעסוקה הכללי טרם חזר לרמתו ערב המלחמה. השכר הריאלי אמנם רשם עלייה של 2.4% במהלך השנה, אך נותר נמוך משמעותית מהציפיות שהיו נגזרות ממגמות העבר, במיוחד במגזר הציבורי.

אחת ההשלכות הבולטות של המשבר הביטחוני הייתה השיבוש החריף בענף הבינוי. בעקבות סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס מילואים נרחב, נוצר מחסור חמור בכוח אדם. בסוף 2024 עמד הפער על כ-28 אלף עובדים חסרים, והביקוש לעובדי כפיים - רובם בלתי מקצועיים - זינק ב-42%. מנגד, דווקא במשרות הדורשות מיומנות גבוהה נרשמה ירידה בביקוש.

הפערים האזוריים חורגים מהשפעה כלכלית בלבד. בצפון הארץ - שם ריכוז היישובים המפונים נותר גבוה - נרשמה ירידה של כמעט 15 נקודות אחוז בתעסוקה, פי שניים מהפגיעה בדרום. גברים צעירים בני 25 עד 40 מצפון הארץ נפגעו במיוחד. לעומת זאת, תעסוקת הנשים - ובעיקר נשים יהודיות לא-חרדיות - התאוששה ואף עלתה מעבר לרמות שלפני המלחמה.

דווקא מהמגזר החרדי מגיעה הפתעה חיובית: תעסוקת נשים חרדיות הגיעה לשיא כל הזמנים, עם שיעור השתתפות של 82.5%. לעומתן, שיעור ההשתתפות של גברים חרדים נותר כמעט ללא שינוי.

בדוח גם עולות שאלות מטרידות באשר לאיכות ההון האנושי: על פי נתוני סקר PIAAC, כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מוגדרת כבעלת מיומנויות נמוכות - שיעור גבוה בהרבה מממוצע מדינות ה-OECD. הפער החריף ביותר נצפה בקרב צעירים ערבים, במיוחד גברים, אשר סובלים מרמות נמוכות באוריינות בסיסית.

נושא נוסף שצף הוא מעמד העובדים השעתיים: כשליש מהשכירים בישראל - כ-915 אלף איש - מועסקים במתכונת שעתית, הגורמת לתנודתיות בהכנסות ולחוסר ביטחון תעסוקתי. רבים מהם צעירים, ערבים, ובעלי השכלה נמוכה. במשרד העבודה הקימו צוות מיוחד לבחינת הרגולציה בתחום, במטרה לצמצם את הפערים.

לצד הנתונים, הציג המשרד דשבורד אינטראקטיבי חדש לציבור, הכולל פילוחים לפי משלחי יד, מגזרים ונתונים דמוגרפיים - מ-2014 ועד 2024. הדוח משמש גם בסיס להצהרות השר יואב בן צור ומנכ"ל המשרד ישראל אוזן, שהדגישו את ההשקעה בהכשרות מקצועיות ובהנגשת תעסוקה איכותית לכלל האוכלוסיות - לצד תמיכה ייחודית לבני ובנות משפחות המילואימניקים.