"יש פה פקק!" - האם פקק של בקבוק מצדיק את העיכוב?

שמעתי שיש אנשים שכאשר הם מאחרים לבוא לביתם, מניחים לידם פקק של בקבוק וטוענים: "יש פה פקק!" רציתי לשאול האם זה מותר.

תשובה: יפה שאלת, על רעיון כזה עוד לא חשבתי. דע, כי בשאלתך יש שתי פנים: הראשון הוא איסור שקר, והשני הוא איסור גנבת דעת הבריות. על כן, גם שנכון שאין כאן איסור שקר, אך עדיין יש כאן גנבת דעת, והוא איסור חמור ביותר, עד שאמרו חכמים כי "אסור לגנוב דעת הבריות, אפילו דעתו של עובד כוכבים". 

הרמב"ם בהלכות דעות כתב: "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי, ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב, אלא תוכו כברו, והעניין שבלב הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנוכרי. כיצד, לא ימכור לנוכרי בשר נבלה במקום בשר שחוטה, ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב [יפציר] בחברו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח וכן כל כיוצא בו. ואפילו מילה אחת של פיתוי ושל גנבת דעת אסור, אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות".

ובהלכות מכירה כתב הרמב"ם: "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר, או לגנוב את דעתם, ואחד גויים ואחד ישראל בדבר זה. היה יודע שיש בממכרו מום, יודיעו ללוקח. ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור. אין מפרכסין את האדם, ולא את הבהמה, ולא את הכלים הישנים כדי שייראו כחדשים..."

וכתבו רבותינו האחרונים כי איסור גנבת דעת הוא מהתורה רק כאשר יש נזק או צער לחבר, כמבואר ב"שולחן ערוך" וברמב"ם. אבל בגנבת דעת ללא נזק וצער, איסורו מדרבנן. לכן, במקום מצווה, או במקום צער, לא גזרו רבנן. 

ובעניינו, אם עושה זאת מפני השלום או מפני זיכוי הרבים, או מפני מצווה אחרת ולא גורם בכך נזק לזולת - יש מקום להקל, כאשר אין אפשרות אחרת.