פוסט-טראומה ישראלית: הסיפורים מאחורי הזינוק המטלטל במספר המאובחנים

בבוקר שבת, 7 באוקטובר 2023, כשאיתֵי (27) הגיע למסיבת המוזיקה "נובה" סמוך לרעים, הוא לא העלה בדעתו שהרגעים הבאים יקבעו את מהלך חייו לשנים קדימה. מתוך עשרה חברים שהיו איתו - ארבעה נרצחו. הוא שרד.

"הייתה תחושה של ניצחון אישי - שרדתי את התופת", הוא משחזר, "אבל מהר מאוד זה התחלף בזרות. האנשים סביבי נראו לי מנותקים. לא הרגשתי שייכות לאף אחד. כאילו חזרתי לעולם שלא מבין אותי". לדבריו, רק לאחר שבועיים פנה לקבלת טיפול מקצועי. האבחנה הרשמית: פוסט-טראומה. היא ניתנה לו כחצי שנה לאחר מכן.

תחושת ניכור, הימנעות ממגע אנושי, רתיעה מרעשים, סיוטים חוזרים - כל אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מחייו. "פיתחתי פחד לא רציונלי ממוזיקה. היה לי קשה לצאת מהבית, לפגוש אנשים. אפילו מראה של אדם בעל חזות מסוימת ברחוב יכול היה לעורר בי חרדה", הוא מתאר.

סיפורה של גליה (שם בדוי), תושבת הדרום, משרטט פרק נוסף בתמונת הפוסט-טראומה הישראלית. באותו בוקר יצאה לחפש את בנה שנכח באירוע - ושבה על נפשה, רק בנס. "יצאתי מהבית מוקדם בבוקר, התקשרתי אליו ושמעתי צרחות ברקע. כשגיליתי שהטלפון עומד להתרוקן, חזרתי להטעין - וזה מה שהציל אותי. טנדר של מחבלים חלף לידי בדיוק כשנכנסתי הביתה".

גם בנה ניצל, אך מאז היא מתמודדת עם השלכות נפשיות כבדות. "רציתי להראות לו שטיפול זה לא בושה. הלכתי בעצמי. ואז המטפלת שאלה - ומה איתך? מאז, גם אני מטופלת". כיום היא מדווחת על שינויים תכופים במצבי הרוח, התפרצויות כעס, וסיוטים קבועים.

על פי נתוני "מכבי שירותי בריאות", מספר האבחנות של הפרעת פוסט-טראומה בקרב מבוגרים זינק בעשרות אחוזים מאז תחילת המלחמה. בעוד שבשנים 2016-2022 נרשמו בממוצע כ־3,400 מקרים בשנה - בשנת 2024 לבדה נרשמו 8,234 אבחנות. השנה הנוכחית, 2025, כבר פותחת עם 2,000 מקרים ברבעון הראשון בלבד.

"מדובר בעלייה חסרת תקדים - יותר מכל אירוע לאומי בעבר", מבהירה ד"ר טלי שמואלי, פסיכיאטרית ומנהלת תחום בריאות הנפש ב"מכבי". לדבריה, הפגיעות אינן מוגבלות לאזור הדרום: "המלחמה בעזה, מתקפות איראן, נפילת חיילים - כל אלו פגעו בתודעה הלאומית. טראומה קולקטיבית".

עוד מדגישה ד"ר שמואלי כי תסמיני פוסט-טראומה עלולים להתפרץ גם אצל מי שלא היה נוכח בשטח, אלא רק שמע או צפה באירועים. "יש מטופלים שמגיעים אלינו בעקבות טראומות מהעבר שצפו מחדש - כולל לוחמים ממלחמות עבר", היא אומרת. לדבריה, החשיפה החוזרת מגבירה את הסיכון לפתח תגובה פוסט-טראומתית, גם חודשים ושנים לאחר מכן.

למרות הנתונים המדאיגים, יש מקום לאופטימיות: "למעלה מ־80% מהאנשים מצליחים לשוב לתפקוד תקין, בזכות כוחות פנימיים או טיפול מתאים", מדגישה ד"ר שמואלי. לדבריה, "הפרעה פוסט-טראומתית איננה גזירת גורל - זיהוי מוקדם, תמיכה משפחתית, וטיפול נפשי מקצועי יכולים לשנות מסלול חיים".

איתי מסכם את חווייתו האישית במסר לחברה הישראלית: "גם כשכואב - לא מתייאשים. מצאתי שיטות שעזרו לי, ולא את כולן לומדים בפגישה הראשונה. מה שחשוב הוא לא להישאר לבד".