כשהמזל מתהפך: מה ענה הצדיק לאב שביקש לבטל את החתונה?

בעיירה שוקקת חיים חיו שתי משפחות מפוארות, של יהודים מכובדים ויראי שמיים. המשפחות נקשרו זו לזו בהבטחת נישואין בין ילדיהן - "ענבי הגפן השזורים בענבי הגפן". אביו העשיר של החתן ואביה המכובד של הכלה הסכימו לחלוק את ההוצאות הנכבדות עבור החתונה, וכן דירה חדשה ושנים ארוכות של תמיכה בזוג הצעיר.

כשהתקרב מועד החתונה, צצו חדשות הרסניות - אביו של החתן נפל לאבדון כלכלי. העסקים שלו קרסו, החובות עלו, והנושים איימו לתפוס את נכסיו. החוזה בין המשפחות נראה בלתי אפשרי לקיום.

אביה של הכלה נסע לבקש עצה מהגאון ה"דברי חיים" מצאנז. לאחר שסיים להשמיע את הסיפור המצער, שאל האב האם על פי דין רשאי הוא לבטל את תנאי האירוסין.

להפתעתו, הרב לא ענה מיד לשאלתו. במקום זאת, הוא ענה: "טוב עשית כשבאת לספר לי את כל זה. יש לך מזל..."

האב לא כל כך ירד לסוף דעתו של הצדיק. מבולבל, שוב לחץ האב: "רבי, האם מותר לי לבטל את התנאים בינינו?"

"לא הבנת אותי", ענה הרב. "אמרתי שאתה בר מזל. תאר לעצמך שהצד השני היה עומד כאן במקומך. במקום שאתה תספר לי שהוא ירד מנכסיו, הוא היה מספר לי זאת עליך. אתה בר מזל שאתה זה שמספר את הסיפור, ולא הם..."

הרב המשיך: "הֱיֵה מרוצה מהמזל הטוב שלך, המשיכו בחתונה, וסלחו להם על חלקם".

כשאתה עומד בשיא מזלך, זכור: המרחק בין ברכה לצרה הוא רק רגע אחד. כשאחיך נופל - אל תשפוט את מצבו, אלא ראה בו מראה לעצמך. כי האמת הפשוטה היא שהסיפור שלו יכול היה בקלות להיות הסיפור שלך.

בעולם של "שלי שלי ושלך שלך", התורה מלמדת אותנו לומר: "שלי - שלך, וכאבך - כאבי".

זוהי גדולתם של ישראל: לא רק לפתוח את הכיס בשעת צרה, אלא לפתוח את הלב ולהבין - העני אינו אחר. העני הוא אחיך.