
לייף סטייל

מאז פרוץ הלחימה והמעבר לחיים בצל התרעות, מימדי חוסר השינה בקרב ילדים מקבלים ממדים מדאיגים. תחושת אובדן שליטה, שגרה מתערערת, ולילות מלאי רעש פנימי וחיצוני - הופכים את המיטה ממקום בטוח לזירה של מתח.
לפי מומחי התפתחות הילד והבריאות הנפשית, ילדים חווים שיבושים משמעותיים בשינה - שמתבטאים בתנודות רגשיות, ירידה קוגניטיבית ואף תסמינים גופניים.
בהתנהגות: היפראקטיביות, חוסר שקט, תוקפנות, התפרצויות רגשיות וירידה במיומנויות חברתיות.
בתפקוד הלימודי: קושי להתרכז, בעיות בזיכרון, האטה בקצב החשיבה - ממש כמו תסמיני הפרעת קשב.
בגוף: כאבי ראש, עייפות, ירידה במערכת החיסון, קושי להתעורר בבוקר.
בתיאבון ובשינה עצמה: השתוקקות למתוקים, סיוטים, הליכה מתוך שינה.
פרופ' מוחמד מחאג'נה, מנהל המכון להתפתחות הילד, מדגיש כי שינה היא מרכיב קריטי ליציבות הילד - דווקא בזמנים סוערים. נטע גואטה וזאן, עובדת סוציאלית מהמרכז הרפואי הלל יפה, מציינת כי "התגובות משתנות מילד לילד - אך הנזק מצטבר במהירות".
שיח פתוח עם הילדים - בגובה העיניים ובהתאם לגיל. גם אם קשה - לא להסתיר מהם את האמת.
הכנה לקראת אזעקה - לתת הסבר פרקטי ואישי, עם מסר שמחזיר תחושת שליטה.
לגיטימציה לרגשות - לא לבטל פחד, אלא לחבק אותו, לנרמל - ולשלב תקווה.
ביטחון והמשכיות - להבהיר שזה מצב זמני, ולהיזכר יחד באירועים דומים שבהם חזרנו לשגרה.
פחות מסכים, פחות חדשות - במיוחד בשעות שלפני השינה.
שגרה ככל האפשר - זמני מקלחת, ארוחות וטקסי לילה - עוגן חיוני לתחושת ביטחון.
אם הילד מפגין עייפות קיצונית, שינויי אישיות, קושי לימודי ניכר או סימנים פיזיים מתמשכים - חשוב לפנות לייעוץ מקצועי. מומלץ לפנות לנוירולוג ילדים או מומחה לשינה כדי לשלול בעיה רפואית, ולקבל הכוונה מתאימה.
המסקנה:
דווקא כשהעולם בחוץ סוער - הבית הופך לקו ההגנה הראשון של הנפש. נוכחות הורית יציבה, שיחה פתוחה, והרגלים פשוטים - יכולים להפוך את הלילה מנקודת משבר, לרגע של נחמה.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו