זה הסכום שמדינת ישראל מעניקה למי ששרד פגיעה ישירה בטיל

בימים שבהם מערכת הביטחון מציגה יכולות מרשימות בתקיפות עומק באיראן וזוכה להערכה ציבורית מקיר לקיר, נדמה כי המערכות האזרחיות - אלו שאמורות להגן על שגרת החיים תחת אש - מתפקדות על סף קריסה. הבשורה שיצאה אתמול מלשכת שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עוררה סערה: מענק חירום יומי בסך 500 שקלים בלבד לנפגעי הפגיעה הישירה בטילים האיראניים.

לפי משרד האוצר, מדובר בסיוע זמני "למענה ראשוני", אך עבור אלפי אזרחים שנותרו חסרי קורת גג, לעיתים אף ללא טלפון או בגדים להחלפה, הסכום זעום באופן בלתי נתפס. מדובר במשפחות שברחו מהבתים בעיצומה של ההפגזה, חלקן פצועות, חלקן עם תינוקות - ונותרו להמתין בלובי של מלון מאולתר או באוהל ארעי, עם שטרות של מאתיים בודדים.

שלושה שקלים למ"ר: תקציב לרחוב כפול מתקציב לאדם

בניגוד למענק שמוענק לנפגעים עצמם, הרשויות המקומיות קיבלו תקציב של 1,500 שקלים ליום עבור כל מפונה - פי שלושה מהסכום שניתן לאזרח הפרטי. התקציב מיועד לניקיון, לוגיסטיקה, ואבטחה - אבל העובדה שהאספלט מקבל תקצוב גבוה יותר מהאדם שניצל מבניין שקרס, מתקבלת בקרב הציבור כזלזול צורם.

במשרד האוצר ובמשרד הפנים מבהירים כי מדובר רק ב"שלב ראשון", אך קשה להתעלם מהתחושה הציבורית שמדובר בתגובה מאוחרת, חלשה, ולא מספקת.

כשמס רכוש קורס, והוויכוח בממשלה בעיצומו

בעוד פקחי מס רכוש עושים מאמצים לפעול בשטח, חוסר בכוח אדם וציוד מוביל לעומסים כבדים - באתר הקריסה בבת ים, תועד פקיד אחד מתמודד לבדו עם עשרות תושבים ממתינים, ללא גיבוי מתאים. במקביל, התגלה כי גם כעת, שנה ותשעה חודשים לאחר מלחמת אוקטובר, טרם הובהרה חלוקת הסמכויות בין משרד הביטחון למשרד הפנים בכל הנוגע לפינוי האזרחים - ויכוח בירוקרטי שמוביל לשיתוק מבצעי ברגע האמת.

יוזמות כמו תוכנית "מלון אורחים", שייעודה לקלוט אזרחים מפונים במבני ציבור, הוכחו בעבר כבלתי ישימות. ואף על פי כן - לא עודכנו, לא תוקנו, ולא הופעלו.

המדינה מהססת - ההסתדרות והציבור לוקחים יוזמה

בניגוד לגישושים של המדינה, ההסתדרות הכללית מיהרה לקבוע סטנדרט אחר: מענק בגובה 7,000 שקלים לכל חבר הסתדרות שפונה מביתו, כסיוע מיידי. גם אזרחים רבים גייסו את עצמם והקימו מערך שטח אזרחי - מאות קבוצות וואטסאפ שבהן נאספים מזון, בגדים, ציוד בסיסי, חיתולים ומוצרי היגיינה - משל היו אלה מדינות מתפתחות לאחר רעידת אדמה.

אפס למידה - שנה אחרי הדו"ח

דו"ח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שפורסם כבר ביוני 2024, התריע מפורשות מפני ליקויים חמורים במערך הפינוי הלאומי. המבקר ציין חילוקי דעות בין המשרדים האחראיים וקריאות לתיקון נהלים - קריאות שנותרו, כך מתברר, ללא מענה מעשי.

הפער בין הדיבורים על "שיקום העורף" וההצהרות בדבר "מוכנות מערכתית", לבין ההתנהלות בשטח, לא יכול להיות ברור יותר: אזרחים עומדים מחוץ לבתיהם ההרוסים עם שקית ביד - ורשויות המדינה, פעם נוספת, לא שם בשבילם.