מאזן רגיש: רוסיה מציעה תיווך בין ישראל לאיראן

במשך שנים רבות נקטה רוסיה מדיניות מאוזנת במזרח התיכון, מתוך מאמץ מודע לשמור על קשריה עם ישראל - מחד, ועל הברית האסטרטגית והכלכלית עם איראן - מאידך. כעת, עם פרוץ מלחמה ישירה בין ירושלים לטהרן, עומד שיווי המשקל הרגיש הזה למבחן של ממש. מוסקבה, שזיהתה סכנות אך גם הזדמנויות, מגבירה את מאמציה לשמש כמתווכת בין הצדדים.

לאחר מתקפת הנגד הישראלית באיראן, התקשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא איראן מסעוד פזשכיאן - בשיחות שנועדו, לדברי הקרמלין, לבלום את הסלמה. פוטין גינה את התקיפות הישראליות בשיחתו עם פזשכיאן, והציע תיווך בין טהרן לוושינגטון סביב תוכנית הגרעין. במקביל, הציע לנתניהו פתרון דיפלומטי שימנע התלקחות אזורית רחבה.

למרות הגינויים החריפים מצד משרד החוץ הרוסי, מוסקבה עדיין לא אותתה על כוונה להעניק תמיכה צבאית לאיראן. בתוך כך, מוסיפה רוסיה לקדם יוזמות גרעין - כולל הצעתו של סגן שר החוץ סרגיי ריבקוב, להעברת אורניום מועשר מאיראן לשטחה. ההצעה, אם תבשיל, עשויה להפוך לבסיס להסכם גרעין מחודש, בהובלה רוסית.

רוסיה, שהיא גם שותפה צבאית של איראן (כולל באספקת מערכות S-300 ותמיכה בלחימה בסוריה), וגם שותפה דיפלומטית מרכזית של ישראל, נמנעה עד כה מלהתערב ישירות בעימות. מוסקבה אף עצרה העברת מטוסי קרב מתקדמים לאיראן - צעד שנתפס כהתחשבות בעמדת ישראל. גם בירושלים הקפידו שלא לספק נשק לאוקראינה - מהלך שזוכה להערכה בקרמלין.

בקרב פרשנים ברוסיה יש מי שמזהים במלחמה הנוכחית יתרונות נוספים לפוטין: הסחת דעת מהמלחמה באוקראינה, היחלשות התמיכה הבינלאומית בקייב, ועלייה צפויה במחירי הנפט שתועיל לכלכלה הרוסית. פוטין, טוענים שם, עשוי לנצל את המצב כדי לחזק את מעמדו בזירה הגלובלית - ולשוב לשולחן המו"מ מול ארה"ב ממקום של כוח.

עם זאת, מומחים מעריכים כי התמרון הדיפלומטי מול ישראל ואיראן אינו פשוט - וניסיון ההתערבות של רוסיה יימדד לא רק ברטוריקה, אלא ביכולת להציע פתרונות ממשיים להפסקת אש ולהסכמות אזוריות רחבות.