"לא רוצה להיפגע כל כך": האם אפשר להישאר רגישה – אבל לא להישבר?

עולם רגשי עשיר. האותיות רחבות ובעלות תנועתיות גבוהה, מה שמעיד על ביטוי רגשי מפותח, צורך חזק להיות מובנת ואהובה, ולעיתים גם רגישות-יתר לדברים שנאמרים או נעשים בסביבה. יש תחושה שהכותבת חווה את העולם בעוצמה גבוהה, מה שיכול להוביל לעומס רגשי.

המשפט שכתבתם – "רוצה להיות פחות רגישה ופחות לוקחת ללב" – יוצר ניגוד מעניין בין מה שאתם מרגישים שעליכם להיות לבין מי שאתם כרגע. הכתב מראה שאת מסוג האנשים שמרגישים דברים לעומק, ולא יכולים להישאר אדישים. בכתב בא לידי ביטוי רצון להשתחרר מהעומס הרגשי ולהיות יציבים יותר מבחינה פנימית, אולי מתוך ניסיון להתגונן מפני פגיעות או שחיקה.

כדי להפוך את הרגישות הזו ליתרון, חשוב קודם כל להבין שהיא לא חולשה, אלא מתנה. רגישות מאפשרת לנו להרגיש, להבין ולהתחבר לעולם בצורה עמוקה יותר. במקום לרצות "להפסיק להרגיש", עדיף ללמוד להציב גבולות רגשיים שיגנו עלייך תוך שמירה על הלב הפתוח שלך.

אחד הכלים לכך הוא לשאול את עצמך ברגע של פגיעה: "האם הדבר הזה באמת קשור אליי?" לפעמים אנשים מדברים או מתנהגים מתוך כאב פנימי שלהם, ולא מתוך ביקורת כלפייך. תרגול של הפרדה בין מה שאנשים עושים לבין איך שאת מקבלת את זה – יאפשר לך לפתח עמידות רגשית מבלי לאבד את הרוך שלך.

ככל שתתני לעצמך מקום להרגיש, אך בו־זמנית תתאמני לכוון את הרגש ממקום של הבנה – תראי שאת בונה חוסן פנימי. זה לא להיות "פחות רגישה", אלא להיות בעלת השליטה על הרגש מבלי לאבד את החום שבו.