18 שנים בלי ילדים – ואז הבבא סאלי אמר להם: "תקנו עגלה"

"אני מצטער", אמר יוסי לאשתו. "עברו כבר 18 שנים. אולי הגיע הזמן שנפנה לדרכים שונות..."

18 שנים של ציפייה ושל תפילות. הזוג הצעיר מהמושב שליד נתיבות הפך כבר לזוג ותיק, אך הבית עדיין נותר ריק מקולות ילדים. "אם זה מה שאתה מרגיש", התמלאו עיניה דמעות, "בוא לפחות נשאל את הבבא סאלי לפני שאנחנו מחליטים".

בהגיעם, נכנס יוסי לחדר בו ישב הבבא סאלי זיע"א, כשלצידו בנו, הבבא ברוך שליט"א.

"כבוד הרב", פתח יוסי וקולו נשבר, "אשתי ואני נשואים כבר 18 שנים ולא זכינו לילדים. חז"ל אמרו שאחרי עשר שנים... אני חושב שהגיע הזמן..." הוא לא הצליח לסיים את המשפט.

מחוץ לחדר המתינה אשתו, ולא הפסיקה לבכות. "מי בוכה שם?" שאל הבבא סאלי. "זו אשתי", השיב יוסי.

הצדיק השפיל את מבטו ושקע בשתיקה. עשר דקות ארוכות חלפו. ואז, הרים הבבא סאלי את ראשו, ופנה ליוסי: "תעשה בדיוק מה שאומר לך: קח את אשתך, לכו לחנות ותקנו כל מה שצריך לתינוק – מוצצים, עגלה, טיטולים... הכול. ובעזרת ה', תזכו לבן".

בני הזוג לא שאלו שאלות. הם הלכו מיד לחנות הגדולה שבעיר. באמונה שלמה, הם קנו את כל מה שהרב ביקש.

כשיצאו מהחדר, שאל הבבא ברוך את אביו הקדוש: "אבא, למה חיכית עשר דקות בשתיקה? למה לא בירכת מיד?"

הבבא סאלי הסביר: "בדקתי בכל העולמות העליונים אם יש לזוג הזה סיכוי להיפקד. ראיתי שמבחינת הדין – אין להם שום סיכוי".

"ואז שמעתי את בכי האישה", המשיך הבבא סאלי. "הבכי הזה חדר לי ישר ללב. אמרתי לעצמי: 'אם אין פתח – אני אפתח פתח'. פניתי בתפילה לקב"ה. כתוב שכאשר אדם מגרש את אשתו הראשונה, המזבח מוריד עליו דמעות. אז אמרתי: 'ריבונו של עולם, בוא נעשה עסקה – אני אוריד דמעה, ואתה תיתן להם ילד'. 

"כשהרגשתי שירדה לי דמעה, ידעתי שהתפילה התקבלה. אבל ידעתי גם שכדי שהברכה תתקיים, צריך שתהיה אמונה שלמה. לכן שלחתי אותם לעשות מעשה – כדי לעורר את האמונה בליבם".

ופלא פלאים – באותה השנה ממש נולד להם בן במזל טוב! זהו כוחה של תפילה אמיתית. כוחו של צדיק.