הצבעים שיצילו את הגוף שלנו? ה-FDA מאשר תוספים טבעיים ממקור מפתיע
מאצ׳ה כחולה. (צילום: Pixel-Shot/shuttrstock)

בריאות המזון

הצבעים שיצילו את הגוף שלנו? ה-FDA מאשר תוספים טבעיים ממקור מפתיע

לא עוד כימיקלים סינתטיים: מהיום - צבעים מאצות, פרחים ומינרלים נכנסים למזון של כולנו. ומה עם ישראל?

נעם ברקאי
הוספת תגובה
 הצבעים שיצילו את הגוף שלנו? ה-FDA מאשר תוספים טבעיים ממקור מפתיע
מאצ׳ה כחולה. (צילום: Pixel-Shot/shuttrstock)
אא

המהלך האחרון של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) צפוי לשנות את מאזן הכוחות בתעשיית המזון: שלושה רכיבי צבע חדשים, שמקורם באצות, פרחים ומינרלים, אושרו לשימוש רחב במזון ומשקאות - כחלק ממדיניות פדרלית שמקדמת בריאות תזונתית ומפחיתה הסתמכות על תרכובות סינתטיות.

המהלך נעשה במסגרת קמפיין רחב של משרד הבריאות האמריקני תחת הסיסמה "Make America Healthy Again", שמטרתו לשפר את איכות המזון ולהקטין את החשיפה לחומרים שמקורם בתעשיות פטרוכימיות.

כך ייראו הצבעים החדשים במזון

האישור כולל:

  • תמצית אצת גלדיריה (Galdieria Extract Blue): מקור טבעי לגוון כחול עז, מתאים במיוחד למשקאות קרים, שייקים וחטיפים.

  • תמצית פרח אפונת הפרפר (Butterfly Pea Flower Extract): מעניקה צבע כחול-סגלגל, נפוצה כיום בעיקר בתהים צמחיים.

  • זרחן סידן (Calcium Phosphate): מעניק צבע לבן, ומשמש בעיקר במוצרי בשר מוכנים, קונדיטוריה וסוכריות.

כל אחד מהרכיבים עבר בדיקות קפדניות שכללו ניסויים במודלים אנושיים ופרה-קליניים, מבחני אלרגיה, הערכות רעילות ובדיקות יציבות לאורך זמן. הדגש הושם במיוחד על תגובות אפשריות בקרב ילדים - אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד לחומרים תעשייתיים.

מה גורם לעזיבת הצבעים הסינתטיים?

עד כה, תעשיית המזון נשענה על צבעים זולים ועמידים שהופקו בתהליכים כימיים, דוגמת TartrazineAllura Red ו-Sunset Yellow. צבעים אלו נמצאים במגוון רחב של מוצרים - מממתקים ועד מוצרי חלב - אך לאורך השנים גברה הביקורת על השפעותיהם האפשריות, כולל חשד להשפעה על התנהגות ילדים, תגובות אלרגיות, ודיונים מחקריים בנוגע להשפעתם ארוכת הטווח על הבריאות.

הרגולציה באירופה כבר דורשת סימון בולט על מוצר שמכיל צבעים מסוג זה, בעוד שבישראל ובארצות הברית, החקיקה פחות נוקשה - מה שמעביר את כובד האחריות לשיקול דעת הצרכן.

לא רק טבעי - גם בר קיימא

מעבר להיבט הבריאותי, לצבעים החדשים יתרון משמעותי מבחינה סביבתית. בעוד צבעים סינתטיים נוצרים בתהליכים עתירי אנרגיה, הרכיבים שאושרו כעת מופקים מחומרים ביולוגיים מתחדשים, ברי פירוק בגוף ובטבע.

כך לדוגמה, תמצית האצה Galdieria, נחשבת ליציבה יותר לעומת אצות אחרות כמו ספירולינה, שנפוצו בעבר לשם הפקת צבע כחול אך נדרשו לאחסון בתנאים מוקפדים. הפיתוח החדש מאפשר יישומים רחבים יותר, במיוחד בתעשיית המזון הקר, תוך שמירה על איכות ועמידות.

ומה קורה בשוק המקומי?

למרות שההחלטה טרם התקבלה בישראל, השפעתה צפויה להיות מורגשת גם כאן. יצרנים, יבואנים וקמעונאים עוקבים בדריכות אחר שינויים בשוק האמריקני, ובעידן של צרכנות מודעת - הביקוש למוצרים "נקיים", עם רכיבים טבעיים וברורים, הולך וגובר.

כיום, אין חובה רגולטורית בישראל לסמן צבעים מסוימים או להגביל את השימוש בהם - אך המגמה כבר ניכרת בשטח. יותר צרכנים בוחרים לקרוא את רשימת הרכיבים, להימנע מ-E102, E110 ודומיהם, ולבחור במזונות בלתי מעובדים ככל האפשר.

הצבע כחלק מאורח חיים

בעידן שבו המראה של המזון משחק תפקיד מרכזי בחוויית הצריכה, יש לזכור: לא כל צבע מעיד על איכות. לעיתים דווקא הצבעוניות הפשוטה - של ירקות, פירות ותבלינים - משקפת ערכים תזונתיים גבוהים יותר.

המהלך האמריקאי מסמן לא רק שינוי טכנולוגי, אלא תפיסתי: מזון שאינו רק טעים, אלא גם בטוח, שקוף ונקי יותר. גם אם הדרך להטמעה מלאה עוד ארוכה - השינוי כבר התחיל, והוא מתחיל בקצה הכפית.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי