הרב אלימלך בידרמן: "דילגו" עליך משמיים? אולי נבחרת!

הרב אלימלך בידרמן שליט"א מספר על מפגש טעון עם אחד מגדולי הדור הקודם, נשזר סיפור מופלא שמאחורי הדחייה - מסתתרת שמירה. מאחורי ההרגשה שלא נספרת - מסתתרת בחירה.

רבי יוסף מאיר זיידל ז"ל סיפר כי זכה להיות בטיש האחרון שערך האדמו"ר מגור, בעל האמרי אמת זיע"א, לפני השואה. באותו טיש חילק הרבי שיריים - חתיכות קודש מהסעודה של הצדיק. אך בעודו עומד בציפייה, קרה דבר לא צפוי: הרבי דילג עליו שוב ושוב. הוא לא קיבל דבר. לא קובנה, לא דג, לא מעט מהצ'ולנט. שום שיריים. התחושה? שברון לב. כאב שאין לו מילים.

אחרי הטיש, ליבו הכואב לקח אותו אל הצדיק רבי בערל אייזנער. הוא לא הסתיר את הדמעות. הוא שפך את ליבו: "הרגשתי אפס. הרבי דילג עליי. שוב. ושוב. אני לא שווה כלום".

ורבי ברל הביט בו בעיניים חמות ואמר: "יוסף מאיר, כן קיבלת, לא קיבלת - העיקר שהרבי חשב עליך".

וכאן מגיע הטוויסט המדהים של הסיפור: לאחר זמן קצר פרצה השואה. כל אותם בחורים שזכו לקבל שיריים באותו ערב - לא שרדו. ורק אחד ניצל. יוסף מאיר. היחיד מכל השורה. היחיד שלא "קיבל" - ובדיוק לכן ניצל.

אלו דברים שאומר הרב אלימלך בידרמן שליט"א: לפעמים אדם מסתובב בתחושת החמצה. כולם סביבו מתארסים - והוא לא. כולם מצאו פרנסה נאה - והוא מתקשה לגמור את החודש. כולם מתקדמים, פורחים - והוא מרגיש שקוף. כאילו דילגו עליו.

אבל האמת? ייתכן שדווקא הדילוג הזה - הוא החיבוק הכי גדול. האות לכך שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליך בעין מיוחדת, שומר עליך מצרה, גונז אותך לעת רצון.

זה המסר שמבקש להחדיר מזכה הרבים, הרב בידרמן שליט"א: "כן קיבלת, לא קיבלת - העיקר שהקדוש ברוך הוא חשב עליך".

עין אנושית רואה רק את הרגע - אבל עינו של הקב"ה רואה שנים קדימה. ולפעמים - מה שנראה כמו הסתר פנים, הוא דווקא שמירת פנים.

אם אתה מרגיש שנדחית - דע שאולי בעצם נבחרת. אם נראה לך שדילגו עליך - אולי זה היה כדי להציל אותך.

כי לא הכל רואים בעין. לפעמים מה שלא קיבלת - הוא בדיוק מה שהציל את חייך.