ועדת הבריאות מזהירה: עלייה מדאיגה באבחון אקזמת העור - 70 אלף חולים חדשים כמידי שנה

ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום (רביעי) בהתמודדות עם מחלת האטופיק דרמטיטיס, הידועה גם כאקזמה של העור, לאור עלייה חדה בשכיחותה. מהנתונים שהוצגו בוועדה עולה כי בישראל מאובחנים מדי שנה כ-70 אלף חולים חדשים במחלה, וכי מדובר בעלייה של 26% במספר החולים בשש השנים האחרונות.

את הדיון יזמה ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ קטי שטרית (הליכוד), אשר הדגישה את הצורך בהגברת המודעות למחלה, בעיקר בשל השלכותיה החברתיות והנפשיות. "כשמדובר במחלת אטופיק דרמטיטיס אשר לא זוכה לשיח ציבורי כלל, עצם קיומו של הדיון נושא חשיבות אדירה", אמרה. שטרית התריעה על היעדר מענה רפואי מספק עבור כחצי מיליון חולים בישראל, וציינה כי חובת המדינה היא להבטיח נוכחות של רופאים מומחים גם בפריפריה.

נעם גרינברג, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג סקירה על המחלה, המוגדרת כדלקת עור כרונית אלרגית. לדבריו, היא נפוצה בעיקר בקרב ילדים: כ-60% מהילדים חולים בה עד גיל שנה, וכ-20% נוספים עד גיל 5. אצל חלק מהחולים המחלה נחלשת או נעלמת עם השנים, אולם בקרב אחרים היא מתפתחת למחלה כרונית גם בבגרות.

מנכ"לית העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס, שלומית בורנשטיין, הצביעה על פערים בטיפול: זמן ההמתנה הארוך לרופאים מומחים, היעדר היכרות מספקת של רופאי ילדים עם התרופות הקיימות, ומחסור במרפאות ייעודיות בפריפריה. בורנשטיין הדגישה את הקשיים הנפשיים שחווים החולים, ואת החשיבות בשילוב צוותים רב-תחומיים במרפאות, כולל תזונאים, מומחים לאלרגיה ופסיכולוגים.

פרופ' רוני דודיוק גד, ראש היחידה למחלות עור דלקתיות ואוטואימוניות במרכז הרפואי "העמק", התייחס לקושי ביישום טיפולים מתקדמים בישראל. לדבריו, על אף שהתרופות נמצאות בסל הבריאות, ההשתתפות העצמית גבוהה במיוחד עבור תושבי הפריפריה, וקיים מחסור חמור ברופאי עור מומחים.

מזכיר האיגוד הישראלי למחלות עור, ד"ר נדב אסמן, הדגיש את השיפור בטיפולים הקיימים והאפשרות להקלה מהירה על הסימפטומים. הוא ציין כי רוב הילדים מחלימים מהמחלה עד גיל 12, וכן שפותחו שירותים מקוונים בקופות החולים המאפשרים ייעוץ רפואי זמין.

לודה אליאסיאן, מנהלת אגף נכות כללית בביטוח הלאומי, מסרה כי הזכאות לקצבת נכות עבור חולי דרמטיטיס נקבעת בהתאם לחומרת המצב ולמשך זמן הטיפול. לדבריה, ההכרה לרוב ניתנת לתקופה של עד שנה, ומוארכת לפי הצורך בהתבסס על מסמכים רפואיים עדכניים.

בסיכום הדיון, קראה ח"כ שטרית למשרד הבריאות לפעול לאיסוף נתונים סדורים על כלל החולים, להקים מרפאות ייעודיות נוספות בפריפריה, וליזום מסעות הסברה דרך טיפות חלב ושירותי בריאות התלמיד. כמו כן, דרשה לפעול להפחתת גובה ההשתתפות העצמית של תרופות חיוניות, בשל הקושי הכלכלי שמונע מרבים לרכוש אותן.