דיווח: בית הדין בהאג שוקל צווי מעצר נגד בן גביר וסמוטריץ'

בימים האחרונים התגלה כי התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים חאן, הספיק לקדם טיוטות של צווי מעצר נגד שני שרים בכירים בממשלת ישראל - שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - בטענה למעורבות בפשעים בינלאומיים סביב סוגיית ההתנחלויות. לפי המידע שהצטבר, נבחן תפקידם הישיר בהרחבת הבנייה היהודית ביהודה ושומרון, מה שעלול להיחשב כהפרה של הדין הבין-לאומי.

אלא שבטרם הושלמו ההליכים, התובע נאלץ להיכנס לחופשה כפויה, זאת בעקבות תלונות נגדו. נסיבות פרישתו של חאן מעוררות הד תקשורתי ומשפטי רחב, שכן בינתיים לא מונה תובע כללי מחליף - מה שמותיר את הקבצים הרגישים האלה בעמדת המתנה.

בית הדין הבין-לאומי בוחן את האפשרות שמדיניות הבנייה ביהודה ושומרון, בדגש על פעולותיה של ישראל מאז שנת 2014, מהווה הפרה חמורה של החוק הבין-לאומי. הרשות הפלסטינית, שהצטרפה באותה שנה לבית הדין, העניקה לו לכאורה סמכות לחקור את האירועים בשטחים שבמחלוקת. אך ספק אם הצעדים אכן יתממשו, לפחות כל עוד בית הדין פועל בלי הנהגה ברורה.

בלשכות השרים בירושלים שוררת דממה תקשורתית, ללא תגובה פומבית או רשמית על המידע שנחשף. גם לשכת ראש הממשלה שומרת על שתיקה, ככל הנראה במטרה שלא להעצים את הביקורת ולהימנע מהתנגחות ישירה במערכת הבין-לאומית. אלא שמאחורי הקלעים נשמעות התרעות, הן במערכת המדינית והן בקרב משפטנים בכירים, באשר להשלכות האפשריות של חזרת התובע לתפקידו - או לחלופין, של מינוי מחליף קפדן שיבחר להחיות את התיקים.

לא מדובר בצעד חסר תקדים. כבר בשבועות האחרונים התקבל ערעור מטעמה של ישראל נגד צווים קודמים, אולם בלשכת התובע התנגדו לביטולם. המשמעות היא שמשרד התביעה עודנו שומר על קו תקיף, גם אם חלק מבעלי התפקידים בו פועלים מתוך ואקום מנהיגותי.

המהלך כולו מציף מחדש את המתח בין מערכת המשפט הבינלאומית לבין ריבונותן של מדינות דמוקרטיות. גורמים בישראל הביעו חשש מהשלכות המהלך, במיוחד כאשר לא ניתנה למדינה - לטענתם - האפשרות ההוגנת לחקור בעצמה את האירועים המדוברים. הערעור הנוסף שהוגש השבוע מדגיש בדיוק את הטענה הזו: שמדינה דמוקרטית זכאית להליך פנימי בטרם תישפט במוסדות בין-לאומיים.

בתוך כך, על רקע הביקורת מצד וושינגטון ופריז סביב ההתנהלות של בית הדין, נשמעות הערכות שלפיהן סוגיית ההתנחלויות דווקא תזכה לפחות התנגדות בינלאומית - בהשוואה לצווים הקודמים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפקדים בצה"ל. כך או כך, כל עוד התיקים נשמרים תחת מעטה חשאיות, קשה לדעת לאן מועדות פניהם של השופטים בהאג - והאם ישראל צפויה להתמודד עם גל נוסף של צעדים משפטיים בזירה הבין-לאומית.