לראשונה מזה עשור: ירדן וסוריה מחדשות את היחסים

אחרי נתק דיפלומטי בן יותר מעשור, מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, נעשים בימים אלו צעדים מואצים לקראת חידוש היחסים בין ירדן לבין השלטון החדש בדמשק. ההתקרבות מתבצעת לאחר סיום שלטונו של בשאר אל-אסד בסוף 2024, והקמת ממשל מעבר בראשות הנשיא אחמד א-שרע, שנכנס לתפקידו בעקבות שינויים פוליטיים פנימיים ואזוריים.

החידוש ביחסים בין המדינות אינו מתמצה רק ברמה הסמלית או המדינית, אלא בא לידי ביטוי גם בהסכמות מעשיות - שכוללות שיתופי פעולה כלכליים, ביטחוניים, אזרחיים ותשתיתיים. ירדן מעוניינת להשתלב בסדר החדש שמתהווה בסוריה, בצל הקלות שהוטלו לאחרונה על ידי ארה"ב והאיחוד האירופי בסנקציות הכלכליות. הקלות אלו מאפשרות פתיחה מחדש של סחר אזורי עם סוריה, ובמקביל יוזמות בתחום האנרגיה, המים והתחבורה הועלו על סדר היום המשותף.

אחד הסימנים הברורים להתחממות היחסים היה ביקור רשמי שקיים שר החוץ הירדני, אימן א-ספדי, בדמשק בשבוע שעבר, בראש משלחת מקצועית שכללה שרים ובכירים ממספר תחומים. בעקבות הביקור התקיימה שיחה טלפונית בין המלך עבדאללה לנשיא הסורי א-שרע. לדברי מקורות דיפלומטיים, מטרת השיחה הייתה להסיר חסמים ביורוקרטיים ולהניע את התהליך קדימה.

על רקע ההתקרבות, קיימים גם אתגרים בולטים. במשך שנים התמודדה ירדן עם זרם הברחות קבוע של סמים ונשק מגבול סוריה, בחסות מיליציות פרו-איראניות ובסיוע כוחות בדיוויזיה 4 של מאהר אל-אסד, אחיו של הנשיא המודח. הצבא הירדני אף ביצע תקיפות מהאוויר בשטח סוריה והשתתף בקרבות עם מבריחים. למרות שבתקופה האחרונה דווח על ירידה בכמות הסמים שנתפסים - בירדן רואים בכך סימן לשיפור במצב הביטחוני בגבול ולאו דווקא להפחתה בהיקף הניסיונות.

מקביל לכך, התרבו ההתרעות על חידוש פעילותו של ארגון דאעש בשטח סוריה. לפי הערכות מודיעיניות, הארגון מנסה לשוב ולבסס תאי פעילות, לגייס לוחמים, ולחבל ביסודות הממשל החדש בדמשק. בשל כך, שיתוף פעולה ביטחוני בין ירדן לסוריה הופך לצורך דחוף - וכולל גם שילוב יכולות מודיעיניות וצבאיות להתמודדות עם האיום.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו התייחס לאחרונה למצב החדש, והזהיר כי סוריה "על סף קריסה", דבר שעלול - לדבריו - להחיות מחדש את פעילות דאעש בזירה המקומית והאזורית. עם זאת, רוביו הביע תמיכה בהסרת הסנקציות וציין כי ייצוב סוריה עשוי להשליך לחיוב על יציבות אזורית - לרבות ירדן, לבנון וישראל.

מעבר לשיתופי הפעולה הביטחוניים, נבחנים גם הסדרים אזרחיים חדשים. ירדן, שמייצרת עודפי חשמל, מבקשת לספק אנרגיה לסוריה ולחבר דרכה גם את רשתות החשמל של לבנון. מן העבר השני, ירדן תלויה בסוריה באספקת מים מהסכרים המשותפים - הסכמים שמעולם לא יושמו בתקופת המשטר הקודם. בנוסף נבחנת הסדרה של פעילות במעברי הגבול, שצפויה להפחית עלויות תחבורה ולתרום לצמיחה אזורית.

במקביל, חלק מדרישות המערב מהממשל הסורי החדש כוללות הסדרה הדרגתית של היחסים עם ישראל, בין אם במסגרת הסכמי אברהם ובין אם ביוזמות אחרות, כמו גם התחייבות לגרש כוחות זרים עוינים ולהפסיק פעילות חתרנית מהשטח הסורי. לאחרונה דווח על גירוש לוחמים ממיליציות פרו-איראניות והחרמת אמצעי לחימה, כחלק מהמהלכים שנעשים בכיוון זה.

לסיכום, ההתקרבות בין ירדן לסוריה מסמנת שינוי דרמטי באזור, שעשוי להשפיע על יציבות הגבולות, הכלכלה האזורית, והאיזון הביטחוני במזרח התיכון.