
יהדות

שאיפה בריאה - זה לא רק לחלום שזה יהיה, זה לא רק איך זה יהיה בפועל, אלא מה אני יכול לעשות שזה ייקרה...
האשליה היא כאשר האדם מדלג את השלבים בחיים: החלום, חזון - כשאדם מחויב לעשיה, לא רק רעיונות אלא גם מעשים ("לא המדרש עיקר אלא המעשה").
השואף הבריא - הוא לא מדלג על המציאות עד התוצאה הסופית. לא. אלא הוא מוכן לשלבי ביניים, הוא מוכן לתהליכים.
שאיפה בריאה כוללת בתוכה הבנה שצריך לעמול, ולפעמים גם להיכשל זמנית.
האדם מסוגל לסבול דחייה וקשיים בדרך. הוא לא מנסה להיות מי שהוא לא... הוא לא בורח מהמציאות, אלא השואף הבריא לוקח בחשבון מגבלות: גיל, זמן, כוחות, יכולות, שאיפות - כך שואף האדם לפרוץ בצורה בריאה.
אשליה - זה כאשר אין תרגום מעשי. הוא רק מדמיין איך יהיה, אבל לא מוכן לדמיין מהם הצעדים. הוא רק מדמיין תוצאות... הוא מחכה שהתוצאה תגיע - כאילו שהתוצאה זה עניין חיצוני, שלא תלוי באדם.
זו לא שאיפה - אלא זו אשליה!
מי שחי באשליה - מחכה שמשהו יעשה בשבילו.
האדם שחי בחלום וחזון - הוא מצפה לעשות ולפעול. הוא אחראי ורציני בתהליך.
אם אתה מדמיין מטרה בלי דרך - זה חלום.
אם אתה מדמיין דרך עם מטרה - זו שאיפה.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו