הים מתחמם - והחיידקים מתעוררים: המחקר שצריך להדליק לכם נורה אדומה

כמעט כל ישראלי עבר לפחות פעם אחת בקיץ ליד הים. הנוף רגוע, הרוח נעימה, הילדים בונים ארמונות בחול - ואיש לא מדמיין שבלב הים פועלים יצורים זעירים, שעשויים להוות איום לא קטן.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שיצאו לדגום את מימי החופים בתל אביב, מעגן מיכאל ומפרץ אילת, גילו נוכחות משמעותית של חיידקים ממשפחת ה-Vibrio - חלקם פתוגניים (מחוללי מחלות), וחלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה מקובלת. החוקרים מדווחים: "יש כאן מערכת שמתפתחת מתחת לרדאר, עם פוטנציאל אמיתי להפוך לבעיה בריאותית - גם עבור הציבור, וגם עבור חקלאות ימית בישראל".

מה מצאו - ולמה זה מטריד?

במהלך קיץ 2023 נלקחו דגימות מים מיעדים שונים לאורך חופי הארץ. צוות החוקרים, בהובלת הדוקטורנטית קטז'נה קנארק ובפיקוחם של פרופ' דור סלומון ופרופ' מוטי גרליץ, ריצף את הגנום של 23 זני וויבריו מקומיים - ובדק את היכולת שלהם להרוג תאי מערכת חיסון אנושיים. התוצאה: מחצית מהזנים השמידו תאים בקלות.

בשלב הבא, נבדקה רגישות החיידקים לאנטיביוטיקה - ונמצא כי רבים מהם עמידים לתרופות נפוצות, בהן גם אזיתרומיצין, המשמש לטיפול בזיהומים הנגרמים ע"י וויבריו. עם זאת, לא אותר אף זן שהיה עמיד לכל קבוצות האנטיביוטיקה גם יחד - מה שמעיד שמדובר באיום בהתפתחות, ולא בהתפרצות קיימת.

למה עכשיו?

לדברי החוקרים, החיידקים הללו אינם חדשים - אך משבר האקלים מאיץ את התפשטותם. "וויבריו אוהבים מים חמים", מסביר פרופ' סלומון. "העלייה בטמפרטורות הים בעקבות ההתחממות הגלובלית מובילה להתפרצות רחבה של זנים פתוגניים, גם באזורים שלא ראינו בהם נוכחות כזו בעבר".

בנוסף, נמצאו במפרץ אילת זנים שמפרישים רעלנים הגורמים לתמותה גבוהה של שרימפס - תופעה שכבר מוכרת היטב מדרום-מזרח אסיה, ושגרמה לנזקים כלכליים כבדים לחקלאות הימית שם. העובדה שחיידקים אלה אותרו גם בישראל מדליקה נורת אזהרה גם בתחום הכלכלי.

האם הציבור צריך לדאוג?

על פי משרד הבריאות, בשנים האחרונות נרשמת עלייה מדודה בזני וויבריו שמבודדים מחולים בישראל - אך ללא התפרצויות רחבות היקף. החיידקים הללו עלולים לגרום לקלקולי קיבה, דלקות אוזניים וזיהומים בעור - ולעיתים רחוקות גם למצבים מסכני חיים, במיוחד אם מגיעים לגוף דרך פצעים פתוחים.

החשש המרכזי, על פי החוקרים, נוגע למה שעלול להתרחש - לא רק למה שכבר קורה. "חיידקים מסוג וויבריויודעים לשתף מידע גנטי זה עם זה", אומר סלומון. "אם זן אחד הופך לפתוגני, הוא יכול להפוך גם אחרים לכאלה. זו מערכת דינמית - ומה שלא מסוכן היום, עלול להיות מסוכן מאוד מחר".

מה אפשר לעשות?

נכון לעכשיו, בישראל מתבצע ניטור של חיידקי וויבריו בעיקר דרך מערכת הבריאות - כלומר, לאחר שאדם חולה. החוקרים קוראים להקדים תרופה למכה: להתחיל מעקב סביבתי רציף של חופי הים ובמקביל, להעלות את המודעות הציבורית.

ההמלצות הפשוטות של החוקרים לציבור:

• אל תיכנסו לים עם פצעים פתוחים - גם קטנים.

• הימנעו מצריכת דגים או פירות ים נאים, ובמיוחד צדפות - שעלולות לצבור חיידקים מתוך המים.

• שמרו על עירנות - ובמקרה של תסמינים אחרי רחצה, כדאי ליידע את הרופא.

לא דרמה - אבל כן אחריות

לסיכום, אין צורך להיכנס לפאניקה - אבל בהחלט כן לחשוב קדימה. ישראל אמנם טרם חוותה התפרצות מסיבית של וויבריו, אך ההתחממות הגלובלית, השימוש הרב באנטיביוטיקה, והצפיפות בחופי הרחצה - כל אלו יחד יוצרים מצע שדורש מעקב, חקירה - ובעיקר, ערנות.

כמו תמיד כשמדובר בזיהומים סביבתיים - הכי טוב זה להבין בזמן, ולא רק כשהבעיה כבר מתפרצת.