לקראת שבת
במסר שבועי קצר אך טעון ומשמעותי, שנמסר לציבור בערוץ התקשורת שלו, התייחס הפרשן לענייני ערבים והמרצה המוערך, צבי יחזקאלי, למסר הרוחני העמוק של פרשת "בהר" – פרשת השמיטה, ושל "בחוקותיי" – פרשת הברכה והקללה. לדבריו, החיבור בין שתי הפרשות אינו מקרי: שתיהן קוראות לאדם לעצור, לחשוב מחדש, ולבחון את מקומו בעולם לא מתוך שליטה – אלא מתוך קבלה.
יחזקאלי פתח בשאלה שהציבו חז"ל: מה עניין שמיטה אצל הר סיני? תשובתו: "הכול. שמיטה זו תורת חיים. זו מערכת כלכלית שהיא בעצם רוחנית". לדבריו, כשם שהשבת יוצרת קצב שבועי של עצירה, כך גם שנת השמיטה – במעגל של שבע שנים – מזכירה לאדם שהאדמה אינה רכושו: "ששת ימים תעבוד, ובשביעי תשמיט – תעזוב את הקרקע. רק כך תבין: 'לי הארץ'".
הוא התייחס לאירועים עולמיים, ביניהם אנטישמיות כלכלית, והציע הסבר שורשי: "העולם רואה את ההצלחה הכלכלית של היהודים, אבל לא תמיד מבין שהשפע שלנו מגיע מהשבת, מהתורה, מהיכולת להנחיל ערכים – לא רק רכוש. יהודי אמיתי לא עובד את הרכוש. הוא עובד את ה'. זו שמיטה".
בהתבסס על דברי רבי נחמן מברסלב, הסביר יחזקאלי כי העבדות העמוקה ביותר אינה פיזית, אלא פסיכולוגית וכלכלית: "העבודות הקשות של החיים – מהן באנו. אבל בשמיטה אומרים לך: שמוט ותשמח. זה תיקון לעבדות. אתה לא עבד של רכוש, של בנקים, של שוק ההון או של חברה".
הוא הוסיף ניתוח עקרוני של איסור הריבית: "כשאתה מלווה כסף – אתה נותן מהנפש שלך, לא רק מהארנק. לקחת ריבית זה לקחת מה שלא שלך. זה קלקול עמוק של המערכת".
יחזקאלי חתם את דבריו בהתייחסות לזהות היהודית העמוקה, ולזמן שבו אנו נמצאים: "אנחנו מתקרבים למעמד הר סיני, רגע קבלת התורה. זה המתכון לחיים – לא אידיאולוגיה, אלא הוראות הפעלה. תבין – אתה לא עבד. אתה בן חורין. זו פרשת בהר. זה כל הסיפור של השמיטה, של השבת, של החיים עצמם. לא דרך שליטה, אלא דרך שחרור".
לסיום הפנה את תשומת הלב לפרשת "בחוקותיי", וקרא לצופים לקרוא בה בעצמם: "תראו מה קורה שם – כל מה שקורה לנו היום כתוב שם. אבל המסר ברור: לא מאוחר לשחרר. לא מאוחר לחזור".
במילים פשוטות אך טעונות באמונה עמוקה, מצליח צבי יחזקאלי להנגיש רעיונות תורניים גבוהים, ולחבר אותם למציאות יומיומית. הוא מזכיר לציבור הישראלי – ולא רק לו – שדווקא בפרשיות שנראות 'רחוקות', טמונה התשובה לשאלות הגדולות של החיים.
את כלה? זה קללל מזמינים עכשיו ערב הפרשת חלה קדוש או חוג בית >>> לחצו כאן!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו