הרב אריה לוין קרא לזה "הטעות הגדולה של הדור" - והיא רלוונטית גם היום

בעומק הפרשיות החותמות את ספר ויקרא - בהר ובחוקותיי - ניצבת התורה מול האדם השואל: כיצד ניתן לחיות מתוך אמונה וביטחון, מבלי להתנתק מהמחויבות כלפי הזולת? השילוב בין מצוות השמיטה, היובל, והצדקה אינו מקרי. הוא נושא מסר נוקב: ביטחון בבורא אינו תירוץ לאדישות חברתית - אלא מנוע לעשייה.

התורה פותחת במצוות השמיטה והיובל - שנים שבהן האדם נדרש לשחרר אחיזה, לשבות מעבודה חקלאית, ולבטוח שהשפע יגיע ממקור עליון. "וכי תאמרו: מה נאכל בשנה השביעית?... וציוויתי את ברכתי" - מבטיחה התורה. אך דווקא מיד לאחר מכן, פונה הכתוב לפסוק שבמרכזו אח שירד מנכסיו: "וכי ימוך אחיך... והחזקת בו". הקשר מובהק: אמונה וביטחון הם יסוד לעבודת ה', אך אינם פותרים אותנו מהצורך לתמוך באחינו בעת צרה.

המלחמה הפנימית שבין אמונה לאדישות

המדרש על דברי דוד המלך "גיבורי כוח, עושי דברו" מפרש: גיבורים אלו הם שומרי השמיטה - אלה שמביטים בשדותיהם, רואים זרים בוצרים את פירותיהם, ובוחרים לשתוק. זוהי גבורה שקטה, אמונה שמסרבת להיכנע למציאות הפיזית. אולם יש סכנה: שהאמונה הזו תוליד קהות רגש - שמול הדופק על דלתנו נפטור באמירה: "ה' יעזור לך".

הרב אריה לוין, בדרשתו, מזהיר בדיוק מהטעות הזו. לדבריו, התורה באה לאזן: האמונה היא פנימית - אך מול השני, החובה היא לפעול. לא לומר "יהיה טוב", אלא להיות הטוב. וכך כותבת התורה: "והחזקת בו" - לא במילים, אלא במעשה. לא באיחולים, אלא במתן עבודה, הלוואה, תמיכה ממשית.

צדקה שמצילה חיים - כפשוטו

על פי הגמרא במסכת שבת, רבי עקיבא נשאל על ידי חוזים בכוכבים לגבי בתו, והם ניבאו לה מיתה ביום חתונתה. אך מעשה צדקה פשוט שעשתה - נתינת אוכל לעני באמצע החתונה - הציל את חייה. סיכת שיער שננעצה בקיר הרגה נחש ארסי שהסתתר בחריץ. "וצדקה תציל ממוות", אמר לה אביה, וכך קבע לדורות.

האר"י הקדוש ממשיך את הרעיון בעומק רוחני: בכל בוקר - יש להתחיל במעשה של צדקה. זו המצווה היחידה, הוא טוען, שאינה מתחלפת - "וצדקתו עומדת לעד". לא רק נתינה כספית, אלא גם חיוך, מילה טובה, הכוונה, פרגון - כל אלה הם צדקה. כל אלה בונים אדם טוב יותר, עולם חומל יותר.

סגולה לערב ראש חודש סיוון: תפילה ונחת

בשבת הקרובה נברך את חודש סיוון - החודש בו ניתנה התורה לעם ישראל. על פי ה"שלה הקדוש", ערב ראש חודש זה הוא יום מסוגל במיוחד לבקשות על הצלחת הילדים, על נחת, על קדושה והשראת שכינה בבית. זה הזמן לחזק את התפילה, להוסיף בזכות - ובעיקר, להתחיל כל יום בפעולה קטנה של חסד.