7 עובדות מרתקות על חג השבועות שלא כולם מכירים

לרוב החגים בלוח השנה העברי יש סמלים ברורים: סוכה, מצה, חנוכייה או שופר. אבל חג השבועות? הוא מגיע בשקט, בלי תופים ובלי סמלים גרנדיוזיים - אבל עם תוכן עמוק שמטלטל את ההיסטוריה.

מה הקשר בין פסח לשבועות?

המסע מתחיל בפסח. מרגע יציאת מצרים, סופרים שבעה שבועות - 49 ימים של ספירת העומר - עד שמגיעים לפסגת הרוח: חג השבועות. השם "שבועות" ניתן לו בדיוק על שם אותם שבועות שמקשרים בין החירות הפיזית לבין החירות הרוחנית - קבלת התורה.

מה באמת קרה שם במדבר סיני?

לפני כ־3,300 שנה, שלושה מיליון בני אדם - גברים, נשים וטף - עמדו יחד בלב המדבר וחוו את אחת החוויות המסתוריות והמרגשות בתולדות האנושות: התגלות אלוקית.

"וידבר ה' אליכם מתוך האש... ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים."
כך מתאר משה רבנו בספר דברים את האירוע ששינה את פני האנושות - מתן תורה.

אין סמלים - יש משמעות

אולי זו אחת הסיבות לכך שחג השבועות לא זכה לאותו פרסום כמו שאר החגים - אין לו אובייקט סמל מובהק. אבל דווקא זה חלק מהעניין.
שבועות עוסק בפנימיות - לא במה שרואים בעין, אלא במה שנכנס אל תוך הלב: התורה, הערכים, החיבור לנשמה היהודית.

איך חוגגים שבועות?

מהתורה - המצווה העיקרית בחג היא פשוט לשבות ממלאכה, כמו בשאר ימי טוב.
אבל לאורך הדורות התפתחו מנהגים שמוסיפים נופך מיוחד:

• בלילה של החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה עד עלות השחר - "תיקון ליל שבועות".

• בבוקר קוראים בבית הכנסת את מגילת רות - סיפור על חסד, נאמנות וגיור.

• בבתי הכנסת מקשטים בפרחים וענפים, ויש הנוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש.

והיו גם ביכורים

בזמן שבית המקדש עמד על תילו, שבועות היה חג חקלאי מובהק: היום שבו מביאים את הביכורים - הפירות הראשונים של השנה - לבית המקדש.
ובמרכז החג - הקרבת "שתי הלחם", קורבן מיוחד מהחיטה החדשה.

שבעה שמות לחג אחד

שבועות לא מסתפק בשם אחד. בחז"ל ובמקרא הוא נקרא גם: חג הביכורים, חג הקציר, חג מתן תורה, עצרת, ואפילו הקהל.