לא תאמינו מה מסתתר מאחורי השמות במגילת רות – הסיפור שלא שמעתם

באחד השיעורים שלי השבוע, דיברתי על המנהג לקרוא בחג השבועות את מגילת רות. המגילה מכילה סודות רבים בנושא שמות האדם, ואני רוצה לשתף אתכם בכמה מהרמזים המעניינים שמצאתי.

במדרש רות רבה כתוב שרבי מאיר ורבי יהושע בן קרחה היו דורשי שמות. על אלימלך נאמר "וְשֵׁם הָאִישׁ אֱ‍לִימֶלֶךְ" - שאמר "אלי תבוא מלכות". המדרש מסביר שאלימלך יכול היה לפרסם ברבים את האמת שהקב"ה הוא המלך העליון, אך לא עשה זאת. במקום זאת, הוא חשב על עצמו. משמעות שמו נבעה מרצונו שהמלוכה תהיה בידו, כי ראה את עצמו ראוי לכך בהיותו משבט יהודה. למרות שהאמין שממנו יצאו מלכים, הוא לא זכה לכך. למה? כי הוא לא התחשב במצוקת עם ישראל ולא הבין שמהות המלכות היא לדאוג לאחרים ברחמים ובצדקה.

המדרש ממשיך: "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי" – שמעשיה היו נאים ונעימים. במגילה, נעמי היא דמות מרכזית, והיחס שלה לשמה מעניין במיוחד. כשהיא חוזרת עם כלתה רות לבית לחם, אחרי שאיבדה את בעלה ושני בניה, היא דוחה את שמה המקורי והמשמעויות החיוביות שלו. היא מבקשת שיקראו לה "מרה" – שם שמבטא את מרירות חייה ואת גורלה הקשה.

על שני הבנים נאמר: "וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" – מחלון שנמחו מן העולם, וכליון שכלו מן העולם. חכמינו ז"ל במסכת בבא בתרא מוסיפים: למה נקראו מחלון וכליון? שעשו גופם חולין ושנתחייבו כליה לפני המקום.

ועל רות, אומר המדרש: "וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת" - שהייתה מרחיקה עצמה מעבירות כדי לעשות את רצון אביה שבשמיים. במדרש אחר כתוב שהייתה "מרתתת" (רועדת) מפחד העבירה. ובגמרא במסכת ברכות שואלים: מה משמעות השם רות? ועונה רבי יוחנן: שזכתה ויצא ממנה דוד המלך, שריווה את הקב"ה בשירות ותשבחות.