טעימה ראשונה - פחד ראשון: מה שצריך לדעת על אלרגיות אצל תינוקות

אצל כל הורה צעיר מגיע הרגע הזה: התינוק הקטן, שעד כה ינק או שתה תמ"ל בלבד, פותח את פיו אל מול כפית ובתוכה טעם חדש. תפוח, ביצה, טחינה או יוגורט - ואיתם גם שאלה שמרחפת באוויר: "מה יקרה אם הוא אלרגי?"

החשש מאלרגיה למזון הוא טבעי ומובן, במיוחד כאשר מדובר בבוטנים, חלב, ביצים, שומשום, או דגים - מזונות הידועים בשכיחות תגובותיהם האלרגיות. אלא שמחקרים עדכניים מהשנים האחרונות מציירים תמונה שונה: חשיפה מוקדמת ומבוקרת למזונות אלרגניים דווקא עשויה למנוע אלרגיה - ולא לגרום לה.

חשיפה מוקדמת - מגן טבעי

על פי ההמלצות העדכניות של איגודים רפואיים בארץ ובעולם, ניתן ואף רצוי להתחיל לחשוף תינוקות בריאים למזונות אלרגניים כבר מגיל 4 חודשים, ולא יאוחר מגיל 6 חודשים. החשיפה צריכה להיעשות בצורה מבוקרת, מתונה, ורק כאשר התינוק בריא - כלומר, ללא חום, תסמיני מחלה או רגישות קודמת ידועה.

ד"ר יורם פייטלסון, רופא בכיר במכון לאימונולוגיה ואלרגיה במרכז שניידר, מדגיש: "החשיפה המוקדמת אינה רק בטוחה - היא יכולה להיות מנגנון מונע של ממש, בייחוד עבור תינוקות בסיכון גבוה כמו כאלה עם אקזמה חמורה או היסטוריה משפחתית של אלרגיות".

איך עושים את זה נכון?

• התחילו בגיל 4-6 חודשים, לפי התפתחותו האישית של התינוק.
• הציגו מזון אחד בכל פעם, והמתינו לפחות 3 ימים לפני שתמשיכו למזון חדש.
• בחרו את שעות הבוקר לחשיפה, כדי לאפשר מעקב נינוח במקרה של תגובה.
• חזרו על החשיפה - ישנם מקרים בהם תגובה מופיעה רק בשימוש חוזר, ולכן חשוב לחזור על המזון בתדירות מתונה.

אם הופיעה תגובה כמו פריחה, נפיחות, הקאות או קושי בנשימה - יש להפסיק את החשיפה ולפנות לרופא בהקדם. עם זאת, חשוב לדעת: ברוב המקרים התגובות אינן מסכנות חיים, במיוחד בגיל הרך.

מה בנוגע לחלב?

שאלה נפוצה בקרב הורים מניקים: מה לעשות אם התינוק קיבל תמ"ל בימים הראשונים וכעת יונק בלבד? התשובה של המומחים: שמירה על חשיפה יומית קבועה לתמ"ל חלבי (כמנת טעימה אחת ביום) עשויה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב פרה בהמשך. זהו עיקרון "מניעתי" המבוסס על החשפת מערכת החיסון בהדרגתיות.

הנתונים בישראל - ומה ניתן ללמוד מהם?

על פי נתוני משרד הבריאות, כ־2%-3% מהילדים בגיל הגן סובלים מאלרגיות למזון. עם העלייה בגיל - השכיחות יורדת לכ־1%. כלומר, רוב הילדים כלל אינם מפתחים אלרגיה, ובמיוחד לא כשנעשית חשיפה נכונה.

במילים אחרות: החשיפה המוקדמת, כאשר נעשית בצורה אחראית, לא רק שאינה מסוכנת - היא דווקא מונעת סיכון עתידי. זהו צעד מחושב, מתוכנן, ובעל תועלת מוכחת לטווח הארוך.

תכנון עם אחריות, ואמונה עם שכל

לצד ההדרכה הרפואית - יש מקום גם למבט יהודי מרגיע. גדולי ישראל עודדו תמיד את מידת הזהירות - אך הזהירו גם מפני חרדה מוגזמת. ברוח זו, ניתן לראות את החשיפה הראשונית לאוכל כחלק מתהליך אמון וביטחון: בין הורה לילדו, בין הגוף לרוח, ובין הבריאות לטבע שנברא בטובו של הבורא יתברך.

לפי היהדות, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" הוא כלל עליון - אך גם "אין שמירה כהתבוננות ושיקול דעת". השמירה היא לא בהימנעות מהעולם, אלא בהכנה נכונה אליו.

כפית של שמחה

רגעי הטעימות הראשונים הם לא רק בדיקה - הם חוויה. הם ציון דרך בהתפתחות התינוק - אבל גם בבשלות ההורית. כדי לעבור את זה נכון, כדאי לאמץ שילוב של תכנון רפואי עם גישה רגועה, שיח עם רופא הילדים, והבנה: הגוף, כשהוא מתוודע בהדרגה, לומד גם לקבל.

והכי חשוב? לא לשכוח ליהנות מהחיוך הראשון על הפנים המלוכלכות - כי גם בזה, יש קצת רפואה.