חשבת שזה סתם פגם בציפורן? הטעות שעלולה לעלות בחיים

כאשר לורן קולץ, מורה בת 45 מאוהיו, הבחינה לראשונה בקו חום דק בציפורן אגודל ידה השמאלית - לא העלתה בדעתה כי מדובר בתמרור אזהרה למצב רפואי חמור. בתחילה שיוותה לכך חשיבות מינורית, ואף סברה כי מדובר במחסור תזונתי. אך חודשים ספורים לאחר מכן - האבחנה התגלתה כמלנומה נדירה, תת-ציפורנית, סוג מסוכן של סרטן עור.

למרות שרוב הציבור איננו מקשר בין סרטן עור לבין ציפורניים, מלנומה מסוג זה - הידועה גם בשם Subungual Melanoma - מהווה בין 0.7% ל-3.5% בלבד ממקרי המלנומה בעולם. ד"ר מרינה לנדאו, מומחית לרפואת עור מטעם מכבי שירותי בריאות, מסבירה כי "אצל אנשים בהירי עור, שכיחות המלנומה התת-ציפורנית נמוכה מאוד - אך בקרב כהי עור, היא עלולה להגיע לשיעור של כשליש מהמקרים, ולכן חשוב להכיר את התופעה".

אבחון שגוי - ופספוס של חודשים

המקרה של קולץ ממחיש את אתגרי האבחון: היא פנתה לבדיקה רפואית ראשונית, אך קיבלה אבחנה שגויה - אחות מוסמכת שחשדה בזיהום פטרייתי המליצה לה טיפול מקומי. רק כאשר הקו החום התרחב והפך כהה יותר, הובן שמשהו אינו כשורה. ועדיין - בשל עיסוקיה כאם וכמורה - דחתה קולץ את הבירור המעמיק.

למרבה האירוניה, דווקא סרטון שראתה באקראי בטיקטוק היה זה שהציל את חייה. הרופא שהופיע בסרטון הסביר על קווים כהים בציפורניים והמליץ לגשת לבדיקה מיידית. קולץ קבעה תור במרכז הרפואי קליבלנד, שם עברה ביופסיה. הבדיקה העלתה כי מדובר ב-Melanoma in situ - גידול ממאיר שטרם חדר לשכבות העור העמוקות.

התערבות כירורגית - וסיכוי טוב להחלמה

התגובה הייתה מהירה: קולץ נותחה להסרת הגידול יחד עם רקמות מסביב - ונאלצה להסיר את ציפורן האגודל כולה. ד"ר לנדאו מבהירה כי "במקרים רבים נדרש ניתוח להסרת הציפורן ולעיתים אף לקטיעת חלק מהאצבע, תלוי בהיקף הנגע. במצבים מתקדמים יותר נשקל גם טיפול אונקולוגי".

לפי הנתונים, גילוי מוקדם של מלנומה תת-ציפורנית מעלה את שיעור ההישרדות לכ-95%. אך כשהאבחון מתעכב - הסיכון לחדירה לעומק העור, התפשטות לבלוטות הלימפה וסיבוכים נוספים - עולה דרמטית.

לשים לב גם לציפורניים

לדברי ד"ר לנדאו, רבים נוטים להמעיט בערכם של שינויים בציפורניים, במיוחד כשמדובר בפס בודד. "כל שינוי - פס, כתם, או עיוות - במיוחד אם מופיע בציפורן אחת בלבד, מחייב פנייה לרופא עור", היא מדגישה. לדבריה, יש להקפיד שבדיקות עור שגרתיות יכללו גם את הציפורניים.

עבור קולץ, הסיפור האישי הפך למסר ציבורי. היא מדברת בגלוי על הפחד, ההתמודדות וההבנה - כמה חשוב לשים לב גם לסימנים הקטנים ביותר בגוף. "אם לא הייתי רואה את הסרטון ההוא - ייתכן שלא הייתי כאן היום", העידה בראיון מקומי.