דברים שחייבים לדעת על מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא, המכונה גם "המרד הגדול", התרחש כ־60 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני.

היהודים שחיו תחת השלטון הרומאי ציפו להזדמנות לבנות מחדש את ירושלים ואת בית המקדש.

הניצוץ שהצית את המרד היה ביקורו של הקיסר אדריאנוס בירושלים, שבניגוד לתקוות היהודים, לא בא כדי לאפשר את בניית בית המקדש, אלא להקים על חורבותיה עיר אלילית בשם "איליה קפיטולינה".

המורדים בהנהגת שמעון בר כוכבא אגרו נשק בשיטה מתוחכמת וחפרו מערכות מנהרות מורכבות שהרומאים לא יכלו להיכנס אליהן בשיריון כבד או בקבוצות גדולות.

בתחילת המרד היהודים הביסו היהודים את הלגיון הרומאי והדפו מתקפות קשות. בתגובה להפסדים בשדה הקרב, יותר מחצי מהצבא הרומי גויס בדחיפות ובראשם הועמד מצביא מומחה ואכזרי במיוחד.

המרד הסתיים בחורבנה של העיר ביתר בתשעה באב, במותם של כמיליון וחצי יהודים ובהרס וחורבן ברחבי ארץ ישראל.