הילד לא רוצה להתפלל? הגאון שזעק: "אל תחייבו אותו!"

רבי יצחק הוטנר זצ"ל, שהיה גאון עולם וחריף, סבר להלכה שקטן פטור מכל המצוות ואסור לחייבו, והיה עומד בתוקף בסברתו שחינוך אינו חיוב.

פעם אחת הגיע הרב לאחד מתלמודי התורה ושאל את המלמדים האם הילדים מתפללים. המלמדים השיבו בשמחה וחיוך: "וודאי שהם מתפללים, אנו מחייבים אותם לבוא ולהתפלל בכל יום". 

כששמע זאת הרב אמר להם כי ישנו איסור גמור ומוחלט לחייב את הנערים להתפלל, כיוון שחינוך אינו חיוב, ולא תצא לילד שום טובה ותועלת מתפילה שמחייבים אותו להתפלל. זאת, משום שהוא עושה זאת מתוך אימה ופחד ולא בחשק ובשמחה.

הרב המשיל להם זאת במשל מן החיים: היעלה על הדעת לצעוק ולהוכיח אדם מדוע אינו הולך לבקש בקשות מהמלך? ודאי שלא! זוהי זכות גדולה, והילד צריך להרגיש השתוקקות והתרגשות לכך, ותחושת מתנה שזוכה להתפלל, ואם עושה זאת מתוך חיוב - דבר זה עלול לגרום לילד לשנוא את התפילה.

נפגשתי עם אנשים רבים יוצאי ארצות המזרח שעזבו את הדת, והם טענו שפריקת העול שלהם נבעה מכך שהיו מקבלים מכות וצעקות כדי שיתפללו, וזה גרם להם לשנוא את התורה והמצוות. זאת, למרות שהוריהם עשו זאת כמובן מתמימות ומאהבת ה'.

הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל הבין זאת, ואת הנזקים שעלולים להתפתח מדרך חינוך זו, ולכן עמד בתוקף שאין לחייב את הילד להתפלל או לקיים את המצוות, כיוון שסבר שחינוך אינו חיוב, אלא צריך לפעול בדרכים ואמצעים לגרום לילד לאהוב את התורה והמצוות, שיבין שזכות היא לו להיות עבד נאמן לבוראו ולעמוד בתפילה לפניו.

רבי יצחק הוטנר זצ"ל עצמו למד בישיבתו של הסבא מסלבודקה זצ"ל. לימים סיפר שהמשמעת הנוקשה בישיבה גרמה לו לעבוד על עצמו ולעלות עוד ועוד במדרגות הקדושה והיראה, לשקוד ולעמול בתורה בכל הכוח והעמל, אך סיים הרב ואמר: בימינו אסור לנהוג כך, משום שהדבר עלול לשבור ולמוטט את הבחור. בימינו חובה לחנך ולהדריך רק בדרך אהבה וחיבה! אומנם יש חולקים על שיטת חינוך זו וסוברים שאדרבה, אם לא ילמדם להתפלל ולקיים את המצוות בעודם צעירים הם לא יתרגלו לכך, אך צריך בזה זהירות. לא לחייב בחוזקה, אלא להסביר לילדים בנועם את מעלתה של כל מצווה ומצווה.