670 מיליון שקל משוברי מתנה שלא מומשו - חברי הכנסת דורשים לשים סוף לעוול

על פי נתוני בנק ישראל, בשנת 2022 חזרו לחברות המנפיקות תווי קנייה בסכום כולל של כ-670 מיליון שקל - כסף שלא נוצל על ידי מי שקיבל את התווים או רכש אותם. בדיון שהתקיים אתמול (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלתה הסוגיה מחדש בעקבות בקשת משרד המשפטים להאריך את תוקף התקנות הפוטרות את החברות מחוק שירותי תשלום.

חברת BuyMe דיווחה כי הרוויחה 150 מיליון שקל מתווים שלא מומשו. בדיון שאלה ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) את נציגי החברה מדוע הכסף חוזר אליהם ולא אל הצרכנים, שהיו בעלי הזכות לממש את השובר. בתשובה לדבריה ציין עו"ד גיא הס, היועץ המשפטי של החברה, כי כאשר חולפות שנים ולא נעשה שימוש בשובר - הסבירות למימוש יורדת באופן משמעותי.

הדיון עסק בתקנות שאמורות להסדיר את השימוש בתווי קנייה דיגיטליים, שמהווים כיום את עיקר שוק המתנות. החברות המנפיקות מעניקות הנחות של 10-20% למעסיקים, הרוכשים את התווים לצורכי מתנות לעובדים, וכן לציבור הרחב שמשתמש בהם כשי לחגים ולמועדים.

עו"ד ורו"ח אלה תמיר שלמה מלובי 99 ציינה בדיון כי על פי דברי סמנכ"ל BuyMe, שיעור אי-המימוש בתווים עומד על כ-5%, והדגישה כי מדובר ב-150 מיליון שקל שחוזרים לחברה ללא הצדקה צרכנית.

נציג משרד המשפטים, עו"ד איגי פז, ביקש להאריך את תוקף התקנות הנוכחיות בחודשיים נוספים, תוך הסבר שההליך להסדרת ההיבטים הצרכניים החל לפני כחצי שנה וטרם הסתיים בשל חוסרים במידע נדרש. לדבריו, התקנות עוסקות בכרטיסים נטענים ותווי קנייה דיגיטליים, בין היתר בארנקים דיגיטליים ובאפליקציות.

במהלך הדיון העלתה עו"ד תמיר שלמה טענה נוספת, לפיה במדינות אירופה קיימת אפשרות לבטל את השובר ולהמירו בכסף, וציינה כי גם אם לא ייושם מהלך כזה בישראל - ראוי לכל הפחות להסיר את מגבלת התוקף או לחייב את החברות להתריע בפני מקבל השובר על פקיעתו הקרבה.

ועדת הכלכלה אישרה את הארכת ההסדר בחודשיים, אך יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, דרש ממשרד המשפטים לכלול בתקנות הסופיות התייחסות להערות שהועלו בדיון, ובהן חובת הודעה לציבור על תום תוקף תווים, והתייחסות לסוגיית בעלות על כספים שלא מומשו.