
חדשות בארץ

שלוש שנים לאחר שהתברר כי הוחלפו עוברים בתהליך הפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא, קבע היום (ראשון) בית המשפט העליון כי התינוקת סופיה תישאר בחזקת ההורים שגידלו אותה מאז לידתה - האם היולדת ובן זוגה - ולא תועבר למשמורת ההורים הגנטיים.
הרכב השופטים - דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר - דן בערעור שהגישו ההורים הגנטיים, ובדעת רוב של ארבעה מול אחד הוחלט לדחות את הערעור, ולהשאיר את פסיקת בית המשפט המחוזי על כנה.
השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין המרכזי, ציינה כי מדובר במצב חסר תקדים. לדבריה, חוקי המדינה אינם נותנים מענה ברור למקרה שכזה, והפתרון הושג באמצעות היקש מחוק הפונדקאות - שלפיו האם היולדת מוכרת כאם החוקית והאפוטרופסית של הילד. וילנר הדגישה כי הכלל הזה תקף ביתר שאת במקרה שבו התינוקת חיה מיום לידתה עם אותה אם, מכירה בה כהורה, ומקבלת ממנה טיפול מסור ואוהב.
השופט יחיאל כשר הצטרף לעמדתה והוסיף כי אין להשוות בין כאבם של ההורים הגנטיים לבין הפגיעה שתיגרם לאישה שילדה את הילדה, אם תילקח ממנה. לדבריו, "יש משמעות עמוקה לחוויה של היריון ולידה - לא רק פיזית, אלא גם נפשית והורית". השופט גרוסקופף הביע הסכמה דומה, ואילו השופט שטיין אמנם תמך בהשארת הילדה אצל ההורים המגדלים, אך סבר כי על האב הגנטי להירשם כאביה במרשם האוכלוסין - גם אם ללא סמכויות אפוטרופסות.
מנגד, השופטת ברק-ארז כתבה דעת מיעוט, ובה טענה כי יש לקבוע את ההורים הגנטיים כהוריה החוקיים של סופיה. לשיטתה, לא ניתן להחיל את חוק הפונדקאות במקרה זה, שכן מדובר באירוע תאונתי - טעות חמורה של המוסד הרפואי - ולא במערכת יחסים הסכמית או מתוכננת.
הפרשה החלה כאשר בני זוג שעברו טיפולי פוריות בבית החולים אסותא גילו, במהלך החודש השביעי להיריון, כי העוברית שברחמה של האישה אינה תואמת להם גנטית. למרות זאת, הם בחרו להמשיך את ההיריון, לגדל את הילדה ולהיות לצידה בטיפולים רפואיים מורכבים שעברה לאחר לידתה.
רק לאחר שנה נמצאו ההורים הגנטיים, שהחלו במאבק משפטי לקבל את החזקה על סופיה. בשלב ראשון בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתם, אך לאחר ערעור - הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה, והותיר את הילדה בידי ההורים המגדלים. היום, קבע כאמור העליון כי ההכרעה תישאר בעינה.
פסק הדין לא מתעלם מקיומם של ההורים הביולוגיים. בית המשפט קבע כי יש למצוא מתווה מתאים שיאפשר קשר בין סופיה לבין הוריה הגנטיים, מתוך הבנה שזהו חלק מהזהות שלה. עם זאת, נקבע כי טובתה מחייבת להותירה במסגרת היציבה והמטפחת שגדלה בה.
השופטת וילנר סיכמה כי "הכרתנו בקשר הגנטי אינה סותרת את זכותה של הקטינה לגדול בסביבה הבטוחה והמוכרת לה. הבחירה אינה קלה - אך טובת הילדה גוברת על כל שיקול אחר".
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו