אין ייאוש בעולם – רבי מאיר בעל הנס והכוח להתחיל מחדש

"על הכול אפשר לתקן" – כך היה רגיל לומר הרב יורם אברג'ל, וחוזר שוב ושוב על היסוד שיכול להרים כל נשמה: יש תיקון. יש תקווה. אין ייאוש בעולם כלל. זה לא משפט יפה – זו תשתית של חיים.

ביסוד הזה עוסקת גם מצוות פסח שני. התורה עצמה נותנת הזדמנות שנייה. מי שלא יכל להקריב קרבן פסח בזמנו – יכול להביא אותו חודש אחרי. טמא? רחוק? פספסת? לא נורא. תבוא בפסח שני. זאת אומרת: גם אם נפלת – לא גמרו איתך. לא סגרו דלת. הקב"ה מחכה. הוא רוצה אותך.

הרב יורם אמר: "השני, האדם שיודע שיש תיקון – אומרים לו, חוטא פחות". כי מי שיודע שיש סיכוי, שיש המשך, שהוא לא אבוד – שומר על עצמו. כשהאדם בטוח שהקב"ה לא עזב אותו, שהוא עדיין אהוב ורצוי – הוא שואף להיות טוב יותר.

היסוד הוא פשוט: השם אוהב אותך. כמו שאתה, איך שאתה. אל תדמיין לרגע שהקב"ה אוהב אותך רק כשאתה במצב טוב. גם אם אתה מרגיש הפוך – הוא איתך. לא כשאתה טוב אתה בן וכשאתה לא טוב אתה עבד. תמיד אתה בן. "בנים גידלתי ורוממתי – והם פשעו בי". גם כשפשעו – עדיין נקראים בנים.

וכשיהודי יודע את זה – יש לו כוח. הוא לא נשבר. הוא לא מאבד את התקווה. גם אם הכול סגור – הוא יודע שיש אור.

וכאן נכנס רבי מאיר בעל הנס. הוא הסמל של התקווה. הוא המאור בתוך החושך. הרב יורם היה אומר: "כל מי שאני סתום – רב מאיר". כשאתה לא רואה כלום, מרגיש אטום מבפנים, כשאין אור – תקרא לרבי מאיר. תגיד: "אלקא דמאיר ענני". שלוש פעמים, מכל הלב. תן צדקה, תדליק נר, תבקש. הקב"ה ישמע אותך. רבי מאיר יאיר לך.

רבי מאיר שמח בבניו של הקב"ה. אוהב אותם. אוהב את התורה. מקרב, לא מרחיק. מאמין בך, גם כשאתה לא מאמין בעצמך.

וזו הדרך. תפסיק לפחד. תפסיק להרגיש אבוד. תדע: אין דבר שעומד בפני התשובה. אין דלת שננעלה. הדלת תמיד פתוחה. רק תדפוק.

השם מחכה לך.
ורבי מאיר מאיר לך.
והרב יורם – מלמד אותך איך ללכת את הצעד הראשון.