האבא לקח אותה לכפר ערבי - מה שחיכה לה שם כמעט שבר אותה

דפנה היא בחורה שגדלה בבית רחוק מתורה ומצוות, היא נישאה לפני מספר שנים לבעלה. אבל הזמן עבר, שנים חלפו, וילדים עדיין לא הגיעו.

אביה, שהרגיש בצער שלה, החליט לעשות משהו. "יש לי רעיון", אמר לה יום אחד. הוא הושיב אותה באוטו שלו והם יצאו לדרך. "לאן נוסעים?" שאלה, אבל אבא שלה רק חייך והמשיך לנהוג. הנוף השתנה, והם הגיעו לכפר ערבי.

"אבא?" היא הסתכלה עליו בתמיהה. "תקשיבי", הוא אמר, "אני יודע כמה קשה לך שאין לך ילדים. שאלתי אנשים מה אפשר לעשות", הוא הצביע על בית אבן ישן. "כאן מתגורר שייח' מפורסם שמחלק קמעות לפרי בטן".

הלב שלה התכווץ. מצד אחד - הרצון העז לילד, מצד שני - כל העסק נראה לה חשוד. מתוך כבוד לאביה שטרח בשבילה, היא הסכימה להיכנס איתו פנימה.

השייח', איש זקן בלבוש מסורתי, הקשיב לסיפור שלה. אחרי שסיימה לדבר, הוא קם הלך, וחזר כעבור כמה דקות הוא חזר, עם מגש ועליו עוף צלוי. 

"אם את רוצה בן - תאכלי את השוק של העוף. אם את רוצה בת - תאכלי את הכנף".

שקט השתרר בחדר. "נו, תאכלי כבר!" האיץ בה אביה, "למה את מחכה?"

השייח' הוסיף: "אני מבטיח לך - תאכלי, ותזכי לילדים".

"אבא, אבל זה לא כשר!" הפטירה פתאום. 

אביה נופף בידו בביטול. "את מי זה מעניין עכשיו? העיקר שיהיו לך ילדים! תאכלי, ואחר כך כבר נסתדר עם ההוא שם למעלה..."

היא הרגישה לחץ כבד, אבל משהו בפנים לא נתן לה לוותר על העקרונות שלה. בסופו של דבר, היא פשוט קמה וברחה החוצה.

אביה רץ אחריה, כועס מאוד: "מה קרה לך?! פתאום את דתייה?! את לא רוצה ילדים?!"

היא עצרה, הסתכלה לאביה בעיניים ואמרה בתקיפות: "אבא, אם הילד שלי תלוי בכך שאני צריכה לאכול נבלות וטריפות - אני מוותרת!"

ואז, כאילו השמיים עצמם שמעו את המילים שלה, קרה הנס. לאחר שנים ארוכות של ציפייה, נפתחו שערי שמיים והיא זכתה סוף סוף להיפקד. כעבור תשעה חודשים היא כבר זכתה לחבוק את בנה בכורה!

"נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".