מה קודם: קריאת שמע או ספירת העומר? התשובה תפתיע אתכם

מה ששאל במי שהתפלל ערבית אחר פלג המנחה, כשיגיע צאת הכוכבים, האם קודם יחזור לקרוא קריאת שמע בזמנה משום "תדיר [ושאינו תדיר – תדיר קודם]", או שקודם יספור ספירת העומר כדי להרוויח את שיטות הפוסקים שצריך לספור מיד בצאת הכוכבים משום "תמימות" [ימים מלאים].

הנה, [דין] "תדיר ושאינו תדיר קודם" הוא דין והלכה. מה שאין כן, [עניין] "תמימות" שהוא רק חומרא לספור בתחילת הלילה. שהרי מעיקר הדין גם אם יספור אחר כמה שעות של הלילה [עדיין] נחשב "תמימות", שעיקר דין "תמימות" [הוא] שסופר בכל לילה את הספירה. לכן, קודם יקרא "קריאת שמע" בזמנה, ורק אחר כך יספור ספירת העומר, משום שקריאת שמע תדירה יותר. וכל שכן שקריאת שמע היא דאורייתא [מצוות עשה מהתורה, וספירת העומר בזמנינו היא מדרבנן]. וכן כתבו הפוסקים לגבי נרות חנוכה שיקדים להתפלל ערבית כי היא תדירה, וגם יש בה מצות "קריאת שמע" שהיא מהתורה. ואף שיש אומרים שכבר יצא ידי חובתו במה שקרא ["קריאת שמע"] בתפילת ערבית [אם התפלל] אחר פלג המנחה [ולפני צאת הכוכבים], משום [ספק ספיקא:] שמא [הלכה] כרבי אליעזר ממיץ שרבע שעה קודם השקיעה כבר הוי בין השמשות, ושמא בין השמשות [נידון כ]לילה. מכל מקום, עדיין יש ספק בדבר, ומדברי ה"שולחן ערוך" משמע דבעינן לקרוא "קריאת שמע" דווקא בצאת הכוכבים ולא סמך בזה על ה"ספק ספיקא", וראה בזה באריכות ב"פתח הדביר". ובנדון דידן [שלנו] ספק דאורייתא עדיף מחומרא של ספירת העומר של "תמימות".

ומה שביקש עוד להבהיר מה שמובא בספר "ילקוט יוסף" – הלכות ספירת העומר (עמ' רנ"ט), הנני לפרש את הדין: מי שספר את העומר בספירה נכונה, ואחר שספר חשב בדעתו שטעה, וחזר מיד תוך כדי דיבור וספר ספירה של טעות, ורק בלילה שלאחריו נודע לו שהספירה הראשונה היא הנכונה, אפילו הכי [עדיין] יכול להמשיך ולספור בימים הבאים בברכה.