"תפוחי השטן" חוזרים לככב - והפעם בגלל בעיה חמורה בכשרות

תפוחי אדמה הם חלק בלתי נפרד מהתפריט היום־יומי שלנו, שקשה לדמיין שפעם הם נחשבו למזון חשוד ואפילו מסוכן. לפני כ־500 שנה, איש מיושבי אירופה לא הכיר את הפקעת העמילנית הזו. על פי האגדה, גנרל אנגלי הביא אותה מאמריקה לאירלנד כפתרון תזונתי לעניים, אך גם שם נתקלו תפוחי האדמה בחשדנות רבה - עד כדי כך שזכו לכינוי המפוקפק "תפוחי השטן". 

בעל ה"ערוך השולחן", רבי יחיאל מיכל אפשטיין, תיאר את תפוחי האדמה כמזונם של "דלת העם" שנאלצים לאוכלם "מפני עניותם", וזו הסיבה שפוסקים רבים התירו אכילתם גם כשהתבשלו על ידי גוי, בניגוד למאכלים חשובים. כיום בוודאי שהמציאות השתנתה לגמרי, ואין סעודת מלכים שלא משתבחת בתפוחי אדמה.

ולמה נזכרנו פתאום בתפוחי האדמה? האמת, בגלל סיפור מטריד מאוד שהעלה אחד ממפקחי הבד"ץ - מקרה שהסעיר את עולם הכשרות.

מקובל לחשוב שתפוחי אדמה המשווקים מבתי אריזה הם תמיד מושגחים כהלכה, וכי הופרשו מהם תרומות ומעשרות כדת וכדין. אולם אותו מפקח נקלע לבית עסק המתמחה בקילוף תפוחי אדמה והכנתם למקלוני צ'יפס.

כשהחל המפקח לחקור את מקור תפוחי האדמה, שהגיעו דווקא מבית אריזה עם כשרות, התגלתה תמונה מדאיגה: בית האריזה לא תפקד כנדרש, בלשון המעטה. רק פעמיים בחודש נכנס משגיח לעשר את תפוחי האדמה, בעוד שביתר הזמן המשגיח פשוט לא מגיע. ייתכן שהמשגיח סבר שהסחורה משווקת לשוק הסיטונאי, שם יעשר אותה משגיח השוק. אולם מה אם משגיח השוק הסתמך על כך שבית האריזה כבר הפריש המשגיח תרומות ומעשרות?

לצערנו, בית האריזה הוציא את הסחורה מוחתמת כמעושרת, מתוך הרגל רע - הם השתמשו בתעודות משלוח חתומות מהפעמים הנדירות שהמשגיח אכן עישר. כעת, המפקח ניצב בפני דילמה הלכתית מורכבת: מה לעשות עם כמויות תפוחי האדמה במפעל הקילוף, כשלא ברור אם עושרו או לא, או אם חלקם עושרו וחלקם לא?

אם ירצה לעשר שוב, הוא נכנס לסוגייה הלכתית סבוכה שיש בה הרבה שיטות ודעות. במשך שבועיים חיפש המפקח תפוחי אדמה שהם בהגדרת "טבל גמור" מהדרגה החמורה, כדי לוודא שאם יפריש מהם על הספק, יכסה את כל הבעיות ההלכתיות - כולל את תפוחי האדמה שגדלו בתחומי ארץ ישראל שכבשו עולי בבל.