הרלב"ג: הפרשן שדרש פשט – והציב את השכל במרכז עולם התורה

כאשר מדברים על מפרשי התנ"ך המסורתיים, עולים בדרך כלל שמות כרס"ג, רש"י, הרמב"ן ואבן עזרא. אך ישנו מפרש נוסף – שהשפעתו עמוקה, סגנונו חריג, ושיטתו לא הותירה איש אדיש: הרלב"ג – רבי לוי בן גרשון, מגדולי חכמי ישראל שבדור הראשונים שלאחר הרמב"ם, אשר חי בדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14.

אם הרמב"ם שילב תורה וחכמה כללית בזהירות ובסינון, הרי שהרלב"ג חיבר את חכמות החול – ובעיקר את המדעים המדויקים – אל תוך עצם לימוד התורה, באופן חזיתי ולעיתים גם בוטה, מה שגרם לחכמים בני דורו ולמאות שלאחר מכן להביט בו בחשדנות. ואף על פי כן, תלמידי חכמים לא חדלו מללמוד את פירושיו, וגדולי ישראל ציטטו את דבריו בזהירות ולעיתים אף בהסכמה.

פירוש שמבקש את הפשט – ומזהיר מדרשנות

הרלב"ג כתב פירוש מקיף למקרא (בעיקר לנביאים ולכתובים), שמבקש להבין את התורה ככתבָה – פשט הפסוקים, מילותיהם, הקשרים היסטוריים ושכליים – תוך התרחקות מדרשנית. הוא מחלק את פירושיו לשלושה חלקים: ביאור המילות, ביאור ענייני הפרק, ו־הדרכות מוסריות או שכליות שהוא קורא להן "תועלות".

שיטתו המפורסמת – שלפעמים נתפסה כתעוזה – היא לקרוא את התנ"ך באופן כמעט "עובדתי", דבר שהוביל אותו לפרש נבואות ונסים ברוח רציונלית, ולהתרחק מהבנות מקובלות במסורת הדרש והסוד.

אסטרונום, מתמטיקאי – ומורה לתורה

מלבד היותו פרשן, הרלב"ג היה גם אחד מגדולי המדענים היהודיים בימי הביניים. הוא כתב חיבורים מתמטיים, גיאומטריים ואסטרונומיים, ותרם לפיתוח של מכשירים מדעיים ששימשו מדענים במשך מאות שנים.

ולמרות עיסוקו הרב בחכמות, הרלב"ג מעיד על עצמו כי כל עניינו – לשם יראת שמים והבנת דברי הנביאים. לדבריו, לא ניתן להבין את כוונת התורה מבלי להשתמש בכלים מושכלים ובלתי משוחדים – רעיון שלא התקבל בקלות בעולם התורה, ולעיתים גרם להחרמת כתביו בחלק מהקהילות.

מתוך יראה – נכתב מתוך מחלוקת

יש שהשוו אותו לרמב"ם – אך הרלב"ג הלך אף רחוק יותר בהעמדת השכל במרכז הפרשנות. מאמריו עוררו פולמוסים, ובספרות ההלכה מובאים לעיתים דבריו – כדי לדחותם. ואולם, בישיבות רבות לימדו ולומדים עד היום את פירושו לספר יהושע, שופטים, שמואל ומלכים – מתוך זהירות אך גם הערכה.

כך כתב עליו הרב ראובן מרגליות בספרו: "הרלב״ג היה מן המעולים שבחכמי ישראל – ואף אם דעותיו אינן עולות תמיד בקנה אחד עם מקובלי הדורות, הרי תוכן דבריו מעורר למחשבה ועמקות מיוחדת."

סיכום: לשלב – אך לדעת גבולות

הרלב"ג מגלם את המתח שבין חכמה חיצונית לבין קדושת התורה. בעבור תלמידי חכמים, לימוד כתביו עשוי להעשיר ולהרחיב – אך גם מחייב זהירות והשוואה לדברי חז"ל והמפרשים המסורתיים.

במובנים רבים, דמותו נותרה חריגה גם בזמננו. אך דווקא בשל כך, רבים מוצאים בו מקור לעיון מעמיק, לא רק בפשטי המקרא – אלא גם בגבולות גזרת הפרשנות היהודית לדורותיה.