איך ייתכן שיהודי שאיבד כל קשר למסורת - מוכן לסכן את חייו בשביל מצווה אחת?

זכה העם היהודי לקשר אישי ונצחי עם מי שאמר והיה העולם. קשר זה אינו קשר טכני של עם השומר את חוקי אלוהיו מכורח הנסיבות או מפחד השלטון. הקשר ביננו לבין הקב"ה הוא קשר של אב לבן, של נשמה למקור חיותה, לעצם היותנו חלק אלוקה ממעל.

את הקשר הזה הקב"ה הנציח בבשר האדם, סימן חיצוני המראה נאמנות, חיבור ומסירות של היהודי לקב"ה. המדרש מספר לנו על שיחה מרתקת בין אברהם אבינו לקב"ה: בשעה שהקב"ה ציווה את אברהם על המילה, שאל אברהם אבינו: "ריבונו של עולם, כל כך הרבה ניסיונות התנסיתי ובכולם עמדתי, האם לא תנוח דעתך עד שאחקוק סימן נאמנות בבשרי?" אמר לו הקב"ה: "לא בשבילך אני צריך סימן זה, אלא לבניך האובדים, שבשעה שילכו לאיבוד ידעו לאן לחזור. ולי, בעל האבדה, יהיו סימנים להחזירם הביתה".

בכל ברית נחקקת מחדש הבטחת הנצח של עמנו, כאומה שתמשיך לנצח את כל מי שמנסה להשמידה. זהו אות וסימן לכך שהיהודי, אף אם יתרחק, תמיד יישאר קשור בעבותות אהבה לבוראו.

יש אפילו משהו מרגש בכך שגם יהודים רחוקים משמירת מצוות בוחרים לקיים דווקא את המצווה הזו - שמסמלת יותר מכול את החיבור הבלתי ניתן לניתוק בין עם ישראל לאביהם שבשמיים.

חכמינו לימדונו כי ברית המילה היא שער הכניסה ליהדות, פתח ראשון בקשר שילווה את האדם כל ימי חייו. 

אולי זו הסיבה שגם בתקופות קשות של רדיפות ושמד, מסרו יהודים את נפשם על קיום מצווה זו. אולי זו הסיבה שאותו סימן שנועד להחזיר "את הבנים האובדים הביתה", כפי שהעיד המדרש, פעל את פעולתו גם בדורות של הסתר. כפי שמעיד הסיפור הבא:

רבי חיים ברלין היה רגיל בכל ערב שבת לומר בניגון את שיר השירים. בפסוק של "הנך יפה רעייתי" היה נעצר, נאנח וממשיך, ודבר זה היה תעלומה בעיני תלמידיו. 

יום אחד התופעה הפסיקה, הרב קרא את הפסוק והמשיך ללא אנחה.

ניגשו התלמידים ושאלו מה השתנה? ענה הרב ואמר: "במשך שנים לא הבנתי את דברי המדרש והגמרא שאמרו - 'הנך יפה רעייתי' זה יהודי לפני החטא, 'הנך יפה' - יהודי אחרי החטא. לא הבנתי איך אפשר לקרוא ליהודי חוטא יפה עד ש..."

"לילה אחד הגיע אליי בחשאי בכיר צבאי בשלטונות הצאר וביקש ממני לעשות ברית לבנו, מתוך ידיעה שיש פה סכנת חיים בטוחה מצד השלטון. לאחר שנתתי לו עצה, הברית התקיימה וביקשתי שיודיע לי מה מצבו של התינוק. לאחר מספר ימים הגיע הבכיר הרוסי ושאלתי אותו: "למה לך לעשות ברית לבנך? הרי התנתקת מדת אבותיך, אתה קומוניסט, סוחר נשק עשיר. למה סיכנת את כל זה - ואת חייך - בשביל ברית מילה?"

"כבוד הרב", ענה האיש. "מצוות אינני מקיים ואין לי קשר למסורת אבותיי, אולם יודע אני שיום אחד - הקומוניזם ייעלם כלא היה. אבל היהדות היא נצחית! אני מקווה ורוצה שבאותו היום שזה יקרה הבן שלי ידע למי ולאן הוא שייך".

אמר הרב: "באותו רגע הבנתי שישנן מצוות שגם היהודים הכי רחוקים מוכנים למסור עליהן נפש, משום שמצוות אלו מהוות את המהות של הקשר הנצחי בינינו לבין הבורא".