הילולת היעב"ץ, רבי יעקב עמדין: מגדולי הלוחמים נגד השבתאות

היום, ל' בניסן, מציינים את יום הילולתו של אחד מענקי הרוח וההלכה של עם ישראל – רבי יעקב עמדין, הידוע בכינויו יעב"ץ. דמותו הרבגונית, מאבקיו הנחרצים למען טהרת האמונה, ותרומתו הספרותית וההלכתית ממשיכים להדהד גם מאות שנים לאחר פטירתו.

רבי יעקב עמדין נולד בשנת ה'תנ"ח (1698) בעיר אלטונה שבגרמניה, בן לחכם צבי אשכנזי, אחד מגדולי חכמי הדור, שמחר, א' באייר, פקידת שנתו. מילדותו הצטיין בכישרון נדיר בלימוד תורה, וגדל באווירה של מסירות עילאית לערכי ההלכה והמסורת.

לאורך חייו ניהל רבי יעקב עמדין מאבק ציבורי בלתי מתפשר נגד תנועת השבתאות שפרצה בעוצמה בדורו, תנועה שהכתה גלים וסיכנה את אחדות העם ואמונת ישראל. מתוך דאגה עמוקה לטהרת הדת ולשימור יסודות האמונה, חיבר חיבורים מפורטים להפרכת טענות השבתאים.

למרות שבתחילת דרכו שימש ברבנות בעיר אמדן (ומשם דבק בו השם "עמדין"), רבי יעקב עמדין פרש מתפקידו לאחר שנים ספורות, מתוך רצון לשמור על עצמאותו ולא להיות כפוף ללחצים ציבוריים. הוא הקים בית דפוס עצמאי, והתפרנס ממסחר, אך את רוב זמנו הקדיש לכתיבת חיבורים תורניים רבי משמעות.

חיבוריו הרבים כוללים את "סידור בית יעקב", אחד הסידורים המפורסמים והמדויקים שנכתבו, וכן ספרי תשובות, חיבורים הלכתיים ופילוסופיים, שבהם שילב עומק מחשבתי נדיר עם נאמנות מוחלטת למסורת ישראל. בספריו ניכרת ראייה רחבה ויכולת לדון בנושאים הלכתיים ואמוניים בעומק נדיר.

רבי יעקב נפטר באלטונה ביום ל' בניסן ה'תקל"ו (1776), בגיל 78, זמן קצר לפני שתכנן לעלות לארץ ישראל – חלום שלא זכה להגשימו.