יהדות
אפרים כוכבא, בן 76 מקיבוץ נען, לא דמיין אפילו עד גיל 14 שהוא חי בשקר. רק אחרי שנים התגלה לו שהוא נולד בכלל בהולנד תחת שלטון הנאצים, שאמו מסרה אותו מיד לאחר הלידה כדי להציל את חייו, ושאביו המאמץ תיעד כל פרט מילדותו ביומן מרגש – שחיכה לו כאילו ידע שיום אחד יבקש לקרוא בו. את עדותו המלאה אתם יכולים לראות בסרטון המצורף, כחלק ממיזם ערוץ 2000 ליום הזיכרון לשואה ולגבורה.
הסיפור החל בשנות ה-40, כאשר אמו הביולוגית של אפרים, מרתה, הבינה שהסיכוי לשרוד קלוש. היא מסרה את תינוקה הרך לחברתה הלא יהודייה, שגידלה אותו כבן שלה. כדי שלא לעורר חשד, החברה הסתובבה עם כרית מתחת לבגדיה כדי שיחשבו שהיא בהיריון. ביום הלידה הן הגיעו יחד לבית החולים, ורק אחת מהן יצאה עם התינוק – אפרים.
השנים הראשונות של חייו עברו עליו במסתור, במרתף קטן בהולנד. אביו המאמץ – יהודי שנמלט מהנאצים – טיפח את אפרים במסירות, תיעד ביומנים כל יום, כל צחוק וכל צעד ראשון. אבל הגורל המשיך להכות: הוריו הביולוגיים נרצחו במחנות, והקרב על המשמורת עליו עבר לבית המשפט. בסופו של דבר, בגיל 4, עבר כוכבא לארץ ישראל – לקיבוץ נען, שם גידלה אותו דודתו ששרדה את השואה.
"גדלתי וחשבתי שהם ההורים שלי", מספר אפרים. "רק בגיל 14, במקרה, נחשפתי לאמת. זה שבר אותי. רק אחרי הצבא נסעתי להולנד עם אשתי ונפגשתי עם אבא שלי – זה שכתב את היומן".
בפגישה הזו, הנרגשת והכואבת, קיבל אפרים את היומנים ואת אלבומי התמונות – דפים שמכילים זיכרונות, תקוות ואהבה אינסופית של אב מאמץ לילד שלא היה שלו – אך היה בבת עינו.
רק לאחרונה סגר אפרים את המעגל. הוא לקח את ארבעת בניו למסע שורשים מרגש בהולנד – בעקבות אותם היומנים, בעקבות תחילתו של סיפור חיים לא ייאמן. "זו הייתה חוויה מטלטלת. רציתי שהם יידעו מאיפה באתי, מה הקריבו בשבילי, ואיך בזכות אנשים טובים – ניצלתי".
"השנה לא תגיעו לרשב"י? אנחנו נהיה שם בשבילכם!" לחצו כאן עכשיו למסירת שמכם!
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו