"מצוות 'וחי בהם'": ליל הסדר בצריף 11 במחנה ברגן-בלזן היה יחיד ומיוחד

בלב השחור של מחנה ברגן-בלזן, בתוך צריף 11 האפלולי, התנהלו החיים תחת חוק אחד בלבד: הישרדות. אבל עבור משפחת עמנואל - ההישרדות קיבלה משמעות כפולה: להישאר בחיים - ולהישאר יהודים. באותו פסח, שנת תש"ד, הם התמודדו עם אחת ההחלטות הקשות ביותר: מה יהודי אמור לעשות כשהחיים וההלכה מתנגשים.

ימים לאחר פורים עלתה השאלה - האם מותר לאכול חמץ בפסח, כשזו האפשרות היחידה לשרוד?. רבני המחנה, ובראשם הרב יששכר ברנרד דוידס, רב רוטרדם, פסקו: "וחי בהם - ולא שימות בהם", וחיברו תפילה חדשה שנאמרה לפני אכילת חמץ: "אבינו שבשמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך... אך אנו בסכנת נפשות... הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצוותך 'וחי בהם'... תחיינו ותגאלנו במהרה לשמור חוקיך ולעבדך בלבב שלם".

הרב דוידס אף נתן דוגמה אישית - ובליל הסדר לקח חתיכת לחם והכניס לפיו, כדי להבהיר לחסרי האמונה שאין בכך כל בושה - אלא מצווה.

אבל לצדו, עמדו יהודים שבחרו אחרת. לא מתוך התנגדות להיתר, אלא מתוך מסירות נפש לקיים את האיסור - מבלי לסכן את החיים.

ההיתר היה ברור, והצורך קיומי. אבל משפחת עמנואל לא ויתרה כל כך מהר. בני המשפחה החליטו להימנע מאכילת חמץ ככל האפשר. פתרונות יצירתיים עלו: לשמור תפוחי אדמה, לאגור בעמל יומיומי קטן. אביהם סירב לתת את מנות הלחם שלהם לאחרים - "יהודים יאכלו את זה בפסח, ואנחנו נישא באחריות".

שלושה שבועות לפני החג החלו לאגור תפוחי אדמה - עשרה ליום, מיובשים על תנור צריף. נוצרו מהם "עוגות" לפסח: בבוקר ובערב - עוגת תפוחי אדמה, ובצהריים - המנה היומית. לא לחם, לא חמץ. פסח בגטו בלי מצה, אבל גם בלי חילול.

וביום השביעי - כשאזל המזון - הגיעו שכנים חדשים מהולנד, בני משפחת הירשמן, והביאו עימם שקית קטניות. לא מצות, לא יין - אבל גם לא התפשרות.

ליל הסדר התקרב. מאמצים עילאיים הושקעו כדי לאפות מצות בעצמם. בקבוק מים עמד שלושה ימים לשמש כ"מים שלנו". האפייה נעשתה בצנעה, תחת פיקוחו של הרב דווידס הי"ד, ובסיוע בני המשפחה ואנשים מהצריף.

וכשחייל ס.ס. נכנס במפתיע לתוך ההכנות - הם השיבו לו: "אנחנו מכינים עוגת יום הולדת".

כשהלך - נשמו לרווחה. ובערב, בשקט, בעיניים דומעות, נערך הסדר.

ארבע כוסות תה במקום יין. קמצוץ מצה - שהוכן במסירות ובפחד. וכל אחד אמר בקול חנוק: "שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך… תרדוף באף ותשמידם".