הרב אסי עדני: איך אפשר להרגיש טוב כשרואים מישהו עומד בצד?

בעולם שבו כבוד, תארים ומעמדות נראים לעיתים חשובים מהאדם עצמו - יש מי שמזכיר לנו את מה שבאמת נחשב.

אלו דברים שאומר הרב אסי עדני שליט"א, המעלה סיפור נדיר ופשוט בעוצמתו, על גדול חכמי המזרח - הרב עזרא עטיה זצ"ל, שהיה רבו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, ושל רבים מגדולי הדור הקודם.

הסיפור התרחש בכנס תורני גדול, שבו השתתפו תלמידי חכמים מכל רחבי הארץ. בין היושבים בשולחן הכבוד - הרב עזרא עטיה. במהלך האירוע, הרב פנה בשקט לנהגו וביקש שייקח אותו הביתה. פניו היו חיוורות והוא אמר: "אני לא מרגיש טוב".

הנהג התפלא - הרי הוא יצא אל הכנס במצב טוב. "מה קרה, כבוד הרב? הגעת לשם חזק, שמח. למה פתאום אתה לא מרגיש טוב?"

והרב השיב: "ישבנו בשולחן הכבוד שבעה רבנים - זה מה שהיה. ופתאום ראיתי שנכנס תלמיד חכם גדול, ואין לו מקום. עמד בצד. התחלתי להרגיש לא טוב. איך אפשר להרגיש טוב כשרואים תלמיד חכם עומד? אמרתי לעצמי: אני אקום, והוא יישב במקומי. לא יכולתי לשבת כשמישהו כזה עומד".

התגובה של הרב עטיה לא הייתה עניין של נימוס. זו הייתה רגישות פנימית עמוקה, שמושרשת באדם שחי את התורה, לא רק לומד אותה. אדם שלא רואה את עצמו במרכז - אלא את האחר.

כולנו מגיעים לשולחנות כאלה בחיים - בבית, בעבודה, בישיבה, באירועים. לפעמים אין מספיק מקום. לפעמים מישהו לא מקבל את מה שמגיע לו. והשאלה היא: האם נרגיש לא טוב, כמו שהרגיש הרב עטיה? האם הלב שלנו יזוז - או שנשב בנוחות ונצדיק את עצמנו?