הרב יהונתן ענבה: מגדול הדור מתעלמים, את הגוי מנציחים

אתמול איבד עם ישראל את אחד מגדולי דורו – מרן ראש הישיבה, הגאון הגדול הרב מאיר מאזוז זצוק"ל. תלמיד חכם עצום, מגדולי מזכי הרבים, מנהיג רוחני של עשרות אלפים, עמוד תווך בתורת ישראל – ואולם, עיון מהיר בכותרות אתרי החדשות הכלליים גילה מציאות עגומה: שתיקה. התעלמות. לכל היותר אזכור צדדי, חסר כבוד, יבש כקרח.

והיום – האפיפיור הלך לעולמו. ומיד – כותרות ראשיות, תמונות גדולות, אנחות כאב, תגובות נרגשות. כלי תקשורת של יהודים, בארץ הקודש, בארץ ששבה לנחלתה בזכות התורה – מרעישים עולמות על מנהיג דתי גוי, שהביע לא אחת עמדות שליליות כלפי עם ישראל ומדינתו, ומזילים דמעה וירטואלית על דמות שבעינינו אין לה כל משמעות רוחנית.

היכן הכבוד לתורה? היכן הבושה?!

איך הגענו למצב שבו תלמיד חכם, ראש ישיבה, שעמל כל ימיו בתורה ובקירוב לבבות, הופך לדמות שולית בעיני תקשורת יהודית, ואילו גוי מלבוש בגלימות מקבל תהילה וזכרון נרגש? איך קורה שבניו של עם הספר, יורשיהם של אברהם, יצחק ויעקב, רודפים אחרי אלילי התרבות והדת הנכרית – ומתעלמים מהארון הקדוש שבקרבם?

לאן פנינו מועדות?

כבוד התורה הוא כבודנו. זלזול במנהיגי הדור הוא זלזול בעצמנו. דור שמפנה את גבו לתלמידי חכמים, מאבד את הדרך, מאבד את המצפן. והתוצאה – כאוס רוחני, בלבול ערכים, התרפסות בפני תרבויות זרות, ושכחה מוחלטת של מה שמחזיק אותנו חיים כבר אלפי שנים: תורת ה'.

מרן הרב מאזוז היה מנהיג אמיתי. ענוותן, ידען, חכם, אוהב ישראל, נושא עיניו לתורה בלבד. זכרו לא זקוק לכותרות החולפות של אתרי החדשות – זכרו חי בליבות תלמידיו, בעם ישראל האמיתי, במי שעדיין יודע להבדיל בין קודש לחול, בין מגדלור של אמת – לבין צל חולף של אשליה נוצרית.

אבל כאב – יש. כאב עמוק, על אובדן כפול: לא רק של גאון עולם, אלא של הכרת העולם בערכו. על כך שאחינו – אחים בגוף אך לא תמיד בנפש – נותנים כבוד למי שמחוצה לנו, ושוכחים את עצמנו.

ריבונו של עולם, רחם על עמך!

אנא, החזר אותנו אליך באמת. החזר אותנו אל כבוד התורה. פקח את עיניהם של אחינו, שיחזרו לראות את האור האמיתי. שנזכה לחיות בעולם שבו תלמיד חכם יכובד ויונצח כיאה למעמדו.