
בריאות הנפש

בשנים האחרונות, מחקרים ברחבי העולם מצביעים על פוטנציאל רפואי מהפכני לחומרים פסיכדליים כמו פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות קסם) ו-MDMA (אקסטזי), בעיקר לטיפול בדיכאון עמיד, PTSD (פוסט טראומה), חרדה קשה והתמכרויות.
איך זה עובד?
בניגוד לתרופות פסיכיאטריות קלאסיות שפועלות על ויסות כימי יומיומי במוח, טיפולים פסיכדליים ניתנים לרוב כטיפול חד-פעמי או בסדרה קצרה של מפגשים, בליווי טיפול פסיכולוגי צמוד. במהלך החוויה הפסיכדלית, המטופל עשוי לעבור חוויות עומק רגשיות וחזיונות שמאפשרים "ארגון מחדש" של דפוסים נפשיים - תהליך שמכונה "reset מוחי".
מה קורה בישראל?
בישראל החלו מספר מחקרים קליניים, כולל בבית החולים שיבא, שם נבחן הטיפול ב-MDMA עבור נפגעי PTSD (פוסט טראומה) קשים, כולל חיילים משוחררים. הרשות למלחמה בסמים אף ציינה לאחרונה שתוך מספר שנים, ייתכן שחומרים אלו יאושרו לשימוש רפואי מבוקר בישראל.
מה הסיכונים?
הטיפולים אינם מתאימים לכולם. הם מתקיימים כיום רק במסגרת מחקרית או ניסוי קליני, ודורשים סינון רפואי ופסיכולוגי קפדני. השימוש העצמי, במיוחד מחוץ להקשר טיפולי, עלול להיות מסוכן, במיוחד בקרב אנשים עם היסטוריה של פסיכוזה או הפרעות מצב רוח.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו