זה לא מדע בדיוני: כך הבינה המלאכותית כבר מתחילה להחליף אותנו בעבודה

האם בינה מלאכותית עומדת להחליף אתכם בעבודה? זו לא שאלה תיאורטית, אלא סוגיה בוערת - שנידונה בהרחבה בפאנל מיוחד שהתקיים בתחילת אפריל במסגרת מפגש הסיליקון קלאב באוניברסיטת תל אביב, ביוזמת חברת ASG.

הפאנל, שכותרתו החדה הייתה "כמה זמן נותר לכם עד שבוט יחליף אתכם?", עסק בשאלת עתיד התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית - לא כספקולציה מדעית, אלא כתהליך שכבר החל להשפיע על שוק העבודה, מבנה הארגונים והדרישות מהעובד האנושי.

בין המשתתפים: דניאל שרייבר, מנכ"ל למונייד ומייסד מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית; פרופ' גיל אפשטיין ממרכז טאוב; פרופ' ענת לכנר מ-NYU; ענבל נצר-לנציאנו, יועצת ניהול ומנהיגות; והמנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG.

הטכנולוגיה לא "תחליף" - היא תעצב מחדש

דניאל שרייבר, מהקולות המובילים בישראל בתחום החדשנות, הבהיר כי ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה מתרחשת כבר עכשיו - אך לא בצורה דרמטית של "החלפה כוללת". לדבריו, העלייה בחשיפה לטכנולוגיות בינה מלאכותית בשנה האחרונה עומדת על כ-12%-17%, אך תהליך האימוץ רחוק מלהיות אחיד או מוחלט.

"השאלה איננה מתי יחליפו אותנו, אלא כיצד נשלב את הכלים החדשים בצורה שתעצים את האדם ולא תדחוק אותו החוצה", הסביר. הוא קרא לגיבוש מדיניות לאומית שתכוון את האימוץ, תבטיח הכשרות מתאימות ותעגן את השילוב הזה בערכים חברתיים ברי קיימא.

לא רק כלכלה - גם חברה וחינוך

פרופ' גיל אפשטיין ציין כי התחזיות לגבי שיעור המשרות שישתנו או ייעלמו נעות בין 20% ל-30%, אך הפערים נובעים מהבדלים בין ענפים, מדינות וגישות תפעול. הוא הדגיש את הצורך בראייה רחבה: "המעבר לבינה מלאכותית הוא לא רק עניין טכנולוגי - אלא חברתי, כלכלי, מוסרי. המדינה חייבת להיערך ברמה האסטרטגית כדי למנוע זעזועים, להגן על אוכלוסיות מוחלשות ולהבטיח חוסן תעסוקתי".

ענבל נצר-לנציאנו הוסיפה ממד ניהולי חשוב, והצביעה על כך שהטכנולוגיה לא רק משנה את מי עובד - אלא איך עובדים. "זה שינוי תפיסתי עמוק", אמרה. "מדובר בשינוי במבנה העבודה, באופי המיומנויות הנדרשות, ובצורך בהכשרה מתמשכת. אם לא נשנה את מערכת הלמידה - נאבד את הכיוון".

המהפכה כבר כאן - והמוסדות עוד לא מוכנים

פרופ' ענת לכנר התייחסה להשלכות על ארגונים ועסקים. היא טענה כי עלינו להפסיק להתכונן לשינוי ולהתחיל לפעול בתוכו: "העבודה האנושית לא נעלמת - היא משנה צורה. תפקידי הניהול, התכנון והיצירתיות מקבלים משקל חדש. יש לבנות מחדש את מנגנוני ההדרכה, להגדיר מחדש תפקידי מפתח, ולייצר מרחבים שבהם אדם וטכנולוגיה משתלבים זה לצד זה".

לדבריה, מדיניות חכמה חייבת לכלול השקעה באוריינות טכנולוגית - מגיל צעיר - לצד טיפוח חשיבה ביקורתית, גמישות מנטלית והבנה מוסרית של הכלים החדשים.

הצעה ברורה: גוף לאומי, תוכנית רב-שנתית

שרייבר לא הסתפק באבחנות - והציג קריאה לפעולה: הקמת גוף לאומי מתכלל לבינה מלאכותית, בעל סמכויות מוגדרות, שירכז את פיתוח התשתיות, הכשרת העובדים, הרגולציה האתית, ושיתופי הפעולה בין ממשלה, אקדמיה ותעשייה.

"השקעה בבינה מלאכותית היא השקעה בביטחון התעסוקתי ובמעמדה הכלכלי של ישראל בעתיד", אמר. לדבריו, מדובר בהזדמנות לבנות שוק עבודה חדש, עם מקצועות חדשים, תעשיות חדשות - אך גם אחריות חדשה. "אם לא נעשה זאת בעצמנו - השוק הבינלאומי יעשה זאת עבורנו".

לא פחד - אלא היערכות

המסר המרכזי שעלה מכל הדוברים: הבינה המלאכותית אינה איום - אלא מהפכה. אך כדי שהיא תביא עמה שגשוג ולא זעזועים - יש צורך בפעולה אסטרטגית מתואמת, שכוללת חינוך, הכשרה, רגולציה וניהול סיכונים.

לצד הדיונים הטכנולוגיים, ניכרה בפאנל הבנה עמוקה לכך שהעידן החדש דורש חזון ערכי - שבו האדם נשאר במרכז, והטכנולוגיה היא אמצעי, לא תכלית.