לא תאמינו: מותר להסתיר פגם ברכב – רק במקרה אחד נדיר!

שלום כבוד הרב, אני רוצה למכור את הרכב שלי. האם אני חייב להודיע לקונה על פגמים שיש בו והאם זה משנה אם הקונה יהודי? ומה אם אני נותן את הרכב במתנה?

חייב אדם להודיע לקונה את כל הפגמים שיש בחפץ, ואין חילוק בין אם הקונה יהודי או נוכרי. וזהו כאשר אין הפגם נראה לעין כל, אבל כאשר כולם רואים את הפגם והוא בולט - אין צריך הבעלים לומר. אבל בנתינת מתנה אין צורך להודיע. 

דין זה מבואר במסכת חולין. וכתב רבינו המאירי שם: "... כבר אמרו - אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו של גוי". גם בספר "יראים" כתב כי "גונב דעת" נאמר אפילו על עובדי כוכבים, "שלא מצינו שהתירה תורה בעובדי כוכבים. ואף על גב שכתוב 'לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ' [ומשמע - רק בין יהודים] - לא קאי [לא חוזר על] 'תגנבו'".

ובספר "היראה" לרבנו יונה, כתב: "אל תגנוב דעת הבריות... אל תאמר לו [לחברך]: 'דבר זה עשיתי בשבילך', [אם] לא עשית בשבילו. אך אם יטעה וידמה כי בשבילו עשית, אין צריך לומר לו 'לא עשיתי בעבורך', כי הוא מטעה עצמו ואין זה גניבת דעת". ויוצא מדבריו שאם האדם מסיק בעצמו דברים שגויים - והאדם לא תיקן אותו - אין בכך איסור.

רבינו הטור הביא דין זה להלכה. והרמב"ם פסק כי "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם. ואחד עובד כוכבים ואחד ישראל שווים בדבר זה. [כגון:] היה יודע שיש בממכרו מום - יודיעו ללוקח. ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור". 

ונפסק ב"שולחן ערוך": "אסור למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו עסק ודין, עד שיודיעו. שאף על פי שהאחריות עליו, אין אדם רוצה שיתן מעותיו וירד לדין ויהיה נתבע מאחרים". הרי מבואר בפירוש שיש איסור למכור לאדם דבר, אם אין המוכר יודע את טיבו באמת. וכתב הרב "שפתי כהן": "ואילו [לתת] במתנה מותר - דאין במתנה משום גניבת דעת". וכן כתב בספר "חכמת אדם".